יחזקאל לד:כב מדרש: מדרש תהילים ואוצר מדרשים

וְהוֹשַׁעְתִּ֣י לְצֹאנִ֔י וְלֹֽא־תִהְיֶ֥ינָה ע֖וֹד לָבַ֑ז וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין שֶׂ֖ה לָשֶֽׂה׃

מדרש תהילים

מזמור לדוד הבו לה' בני אלים. זה שאמר הכתוב על ידי יחזקאל (יחזקאל לד כב) והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז. ומה אני עושה להן דוד ירעה אותם. שנאמר (שם כג) והקימותי עליהם רועה אחד ורעה אתהם את דוד עבדי. אמר לו דוד אתה מושיע ואתה רועה. וכן הוא אומר (תהלים כח ט) הושיעה את עמך. אמר לו הקב"ה אני מעכב אותם התפללו לפני. הבו לה' בני אלים (הבו). דבר אחר בני אלים. בני אלמים בני חרשים בנים שיש להם מה להשיב למקום ואינן משיבין. וכן ישעיה אומר (ישעיה מב יט) מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשולם ועור כעבד ה'. וכן הוא אומר (בראשית כ״ב:י״ד) ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה. אמר לו ראה היה לי להשיבך ולא השיבותיך והחרשתי. אמר לו הקב"ה מה היה לך להשיב. אמר לו אמש אמרת לי (שם כא יד) כי ביצחק יקרא לך זרע. ועכשיו אמרת לי קח נא את בנך. (אמר לו איזה מהן את יחידך. אמר לו זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו. אמר לו אשר אהבת. אמר לו שניהם אני אוהב. אמר לו את יצחק). וכשם שהיה לי להשיבך ולא השיבותך כך כשיבואו בני לידי עבירות זכור להם זו השעה ותשא להם פנים. שנאמר (במדבר ו כו) ישא ה' פניו אליך. כשם שנשאתי לך פנים. לכך נאמר הבו לה' בני אלים. דבר אחר בנים של אותם שנשחטים כאילים. אברהם אמר אני שוחט ויצחק אמר אני נשחט. הבו לה' כבוד שמו. בשעה שאני זוכר שמו אתם הבו לה' כבוד. כשם שאמר משה (דברים לב ג) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו. התפללו תפלות לפניו. אמרו לו מנין אנו יודעים מכמה. אמר להם ראו כמה אזכרות יש בפרשה זו והן שמנה עשרה. לכך נאמר כבוד ועז. אמרו לו מנין אנו יודעין מהיכן נתחיל. אמר להן מה כתיב בראש הפרשה הבו לה' בני אלים. בני אברהם יצחק ויעקב. אף אתם ברכו ברכה ראשונה אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב. ומה באזכרה שניה כבוד ועז. אף אתם תנו כבוד לשמו שהוא מחיה מתים. ומה באזכרה שלישית כבוד שמו. אף אתם ברכוהו האל הקדוש. מנו לו שמנה עשרה ברכות כנגד שמנה עשרה אזכרות שאמר דוד בהבו לה' בני אלים:
שאל רבBookmarkShareCopy

אוצר מדרשים

נ"ה) עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ – לאיזה אמירה? שאמרת לישראל כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וגו' (ישעיה מ"ג ב'), למה? כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעֶךָ (שם), וכתיב וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי (יחזקאל ל"ד כ"ב), הושיענו כמו שאמרת כי כלו עיני וגו׳ (תהילים ס״ט:ד׳), שמא חפץ אתה במעשים טובים שבנו? זכות מעשים אין בנו, עשה עמנו חסד, שנאמר עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ (שם), הראשונים אשר גאלת – לא במעשיהם גאלתם אלא עשית עמהם חסד וגאלתם, וכן הוא אומר נחית בחסדך וגו׳ (שמות ט״ו:י״ג), כשם שעשית עם הראשונים – כך עשה עמנו, לכך נאמר עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ.
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש תהילים

עשה ירח למועדים. אמר ר' שילא דכפר תמרתא בשם רבי יוחנן אין מונין ללבנה אלא משקיעת החמה. הוי עשה ירח למועדים. הכפירים שואגים לטרף. אלו האומות שהם כופרים בהקב"ה שואגים לטרוף את ישראל. תזרח השמש יאספון. כשתזרח שמשו של מלך המשיח יאספון העכו"ם. ולהיכן אל מעונותם ירבצון זה גיהנם. יצא אדם לפעלו. יצאו ישראל לקבל פעולתן מן הקב"ה שנאמר (יחזקאל לד לא) ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם. ולעבודתו עדי ערב. מי שהשלים עבודתו עד ערב. דבר אחר ולעבודתו עדי ערב. אמר רבי אבהו בשם ריש לקיש מכאן אמרו חכמים שתהא היציאה של בעל הבית והכניסה משל פועל. שצריך הפועל שתזרח לו השמש בשדה במלאכתו וצריך בעל הבית שתהא משקיע הפועל להיות בביתו:
שאל רבBookmarkShareCopy