יחזקאל לד:כו מדרש: פרקי דרבי אליעזר, ויקרא רבה וספרי דברים

וְנָתַתִּ֥י אוֹתָ֛ם וּסְבִיב֥וֹת גִּבְעָתִ֖י בְּרָכָ֑ה וְהוֹרַדְתִּ֤י הַגֶּ֙שֶׁם֙ בְּעִתּ֔וֹ גִּשְׁמֵ֥י בְרָכָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃

פרקי דרבי אליעזר

אַרְבַּע רוּחוֹת בָּעוֹלָם: רוּחַ פִּנַּת הַמִּזְרָח, רוּחַ פִּנַּת הַמַּעֲרָב, רוּחַ פִּנַּת הַדָּרוֹם, רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן. רוּחַ פִּנַּת הַמִּזְרָח – מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם. רוּחַ פִּנַּת הַדָּרוֹם – מִשָּׁם טַלְלֵי בְרָכָה וְגִשְׁמֵי בְרָכָה יוֹצְאִין לָעוֹלָם. רוּחַ פִּנַּת הַמַּעֲרָב – מִשָּׁם חֹשֶׁךְ יוֹצֵא לָעוֹלָם. רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן – מִשָּׁם אוֹצְרוֹת הַשֶּׁלֶג וְאוֹצְרוֹת הַבָּרָד וְקֹר וָחֹם וּגְשָׁמִים יוֹצְאִים לָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן – בָּרָא וְלֹא גְמָרוֹ. אָמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁיֹּאמַר שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ יָבוֹא וְיִגְמֹר אֶת הַפִּנָּה הַזֹּאת שֶׁהִנַּחְתִּי וְיֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ.
שאל רבBookmarkShareCopy

ויקרא רבה

עַד כַּמָּה גְשָׁמִים יוֹרְדִים וְהָאָרֶץ עוֹשָׂה פֵּרוֹת, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עַד שְׁנַיִם, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עַד שְׁלשָׁה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר עַד שְׁנַיִם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי דְּהוּא אוֹמֵר עַד שְׁלשָׁה, יוֹרֶה בְּכִסְלֵו וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן וּגְשָׁמִים בָּאֶמְצַע הֲרֵי שְׁלשָׁה. רַבִּי דּוֹסְתָּאי בְּרַבִּי יַנַּאי אָמַר הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לז, ו): כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם, הֲרֵי שְׁלשָׁה, (איוב לז, ו): מִטְרוֹת, שְׁנַיִם, הֲרֵי חֲמִשָּׁה. וְרַבָּנָן אָמְרִין שִׁבְעָה, אִלּלֵין חַמְשִׁיתָה, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, יוֹרֶה בְּכִסְלֵו וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן, הֲרֵי שִׁבְעָה. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ עָבַר הֲוֵינָא קוֹמֵי כְּנִישְׁתָּא דְּטַרְסַיָּא דְּלוֹד וּשְׁמָעִית קָלֵיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי יָתֵיב וְדָרֵשׁ רַבָּנִין בְּשֵׁם חִזְקִיָּה אֲמַר בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פְּקִידָה אַחַת הוּא פּוֹקֵד הָאָרֶץ וּמִיָּד הִיא עוֹשָׂה, מַה טַּעְמָא (תהלים סה, י): פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה, שֶׁהִיא עוֹשָׂה לָכֶם אֶחָד לַעֲשָׂרָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַב פַּפֵּי בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרֵי פְּעָמִים שֶׁעוֹשֶׂה בִּזְכוּת אִישׁ אֶחָד, בִּזְכוּת עֵשֶׂב אֶחָד, בִּזְכוּת שָׂדֶה אֶחָת, וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה י, א): שַׁאֲלוּ מֵה' מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ ה' עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה, לְאִישׁ וְלֹא לַאֲנָשִׁים, לְעֵשֶׂב וְלֹא לַעֲשָׂבִים, לְשָׂדֶה וְלֹא לְשָׂדוֹת. (מלאכי ג, י): הָבִיאוּ [את כל] הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וגו' בְּרָכָה עַד בְּלִי דָּי, מַהוּ עַד בְּלִי דָּי, רַבִּי יוֹנָה בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר עָלָיו דַּי, הוּא בְּרָכָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בְּשֵׁם רַב, עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם לוֹמַר דַּיֵּנוּ, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה גְּשָׁמִים טוֹרְדִים לָעוֹלָם יוֹצְאֵי דְרָכִים מְצֵירִין בָּהֶם, מְפָרְשֵׁי יַמִּים מְצֵירִין בָּהֶם, וְדוֹרְכֵי גִתּוֹת וְטָחֵי גַּגּוֹת. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָן בְּרָכָה, מַה טַּעְמָא (יחזקאל לד, כו): וְנָתַתִּי אוֹתָם וּסְבִיבוֹת גִּבְעָתִי בְּרָכָה וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרי דברים

יורה במרחשון ומלקוש בניסן אתה אומר יורה במרחשון ומלקוש בניסן או יורה בתשרי ומלקוש באייר תלמוד לומר בעתו יורה במרחשון ומלקוש בניסן וכן הוא אומר (יחזקאל לד כו) והורדתי הגשם בעתו וגו' או מה יורה משיר פרות שוטף זרעים שוטף גרנות תלמוד לומר מלקוש מה מלקוש לברכה אף יורה לברכה, או מה מלקוש מפיל בתים ועוקר אילנות ומעלה סקאין תלמוד לומר יורה מה יורה לברכה אף מלקוש לברכה וכן הוא אומר (יואל ב כג) ובני ציון גילו ושמחו בה' אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה.
שאל רבBookmarkShareCopy