יחזקאל לו:כ מדרש: מדרש תנאים, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ומכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

ובזמן שאדם קורא ושונה ואין דבורו בנחת עם הבריות ואין מקחו ומתנו בשוק נאה ואינו נושא ונותן באמונה מה הבריות אומרין עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו ולרבו שלימדוהו תורה אשריהן בני אדם שלא למדו תורה פלוני שלמד תורה ראיתם כמה מכוערין מעשיו וכמה מקולקלין דרכיו עליו הכת' אומ' (יח' ל״ו כ') באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו:

היכי דמי חלול השם אמר רב כגון אנא דשקילנא בשרא מבי טבחא ולאלתר לא יהיבנא דמי. אמר אביי ל״ש אלא באתרא דלא תבעי אבל באתרא דתבעי לית לן בה. אמר רבינא הא מתא מחסיא אתרא דתבעי הוא. אביי כי הוה שקיל בשרא מבי תרי שותפי יהיב זוזא להאי וזוזא להאי וקרבינהו אהדדי ועביד להו חושבנא. רבי יוחנן אמר כגון אנא דאזלינא ד׳ אמות בלא תפילין ובלא תורה. רב יצחק בר אבדימי אמר כל שחביריו בושין משמועתו. היכי דמי אמר רב נחמן בר יצחק כגון דאמרי אינשי שרא ליה מריה לפלניא אביי אמר כדתניא (דברים ו ה) ואהבת את ה׳ אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא אדם קורא ושונה ומשמש ת״ח ודבורו בנחת עם הבריות ומקחו ומתנו בשוק נאה ונושא ונותן באמונה מה הבריות אומרים עליו אשרי פלוני שלמד תורה אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה. אוי להן לבני אדם שלא למדו תורה ראיתם פלוני שלמד תורה כמה יפים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר (ישעיה מט ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר ובזמן שאדם קורא ושונה ומשמש ת״ח ואין דבורו בנחת עם הבריות ואין מתנו ומקחו נאה בשוק ואינו נושא ונותן באמונה מה הבריות אומרים עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה אשרי בני אדם שלא למדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מכוערים מעשיו כמה מקולקלים דרכיו עליו הכתוב אומר (יחזקאל לו כ) באמור להם עם ה׳ אלה ומארצו יצאו:

עג תניא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִי־אֶפְשָׁר לוֹמַר "וְנַקֵּה", שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: (שמות לד) "לֹא יְנַקֶּה", וְאִי־אֶפְשָׁר לוֹמַר "לֹא יְנַקֶּה", שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "וְנַקֵּה". הָא כֵּיצַד? מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים, וְאֵינוֹ מְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָן שָׁבִים. שָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בְּרוֹמִי: שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חִלּוּקֵי כַּפָּרָה, שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁלֹשָׁה הֵן, וּתְשׁוּבָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, (מוחלין לו מיד) [אֵינוֹ זָז מִשָּׁם, עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ], שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ג׳:כ״ב) "שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים, אֶרְפָּא מְשׁוּבֹתֵיכֶם", עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה תּוֹלָה, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא ט״ז:ל׳) "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם". עָבַר אָדָם עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית־דִּין, וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין וְיִסּוּרִים מְמָרְקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים פט) "וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם" וְגוֹ', אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם בְּיָדוֹ, אֵין כֹּחַ לֹא בִּתְשׁוּבָה לִתְלוֹת, וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר, וְלֹא בְּיִסּוּרִין לְמָרֵק, אֶלָּא כֻּלָּן תּוֹלִין וּמִיתָה מְמָרֶקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו כ״ב:י״ד) "וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת, אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן" וְגוֹ'. הֵיכִי דָּמִי חִלּוּל הַשֵּׁם? אָמַר רַב: כְּגוֹן אֲנָא, דְּשָׁקִילְנָא בִּשְׂרָא מִבֵּי טַבְּחָא, וּלְאַלְתַּר לָא יָהִיבְנָא דְּמֵי. [אָמַר אַבַּיֵּי]: וְהַנֵּי מִילֵי, בְּאַתְרָא דְּלָא תָּבְעֵי, אֲבָל בְּאַתְרָא דְּתָבְעֵי, לֵית לָן בָּהּ. אָמַר רַבִינָא: הָא מָתָא מְחַסְיָא, אַתְרָא דְּתָבְעֵי הוּא. אַבַּיֵּי, כִּי הֲוָה שָׁקִיל בִּשְׂרָא מִבֵּי תְּרֵי שׁוּתְּפֵי, יָהִיב זוּזָא (לחד) [לְהַאי, וְזוּזָא לְהַאי], וְקָרְבִינְהוּ אַהֲדָדֵי, וְעָבִיד לְהוּ חֻשְׁבָּנָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּגוֹן אֲנָא, דְּאַזְלִינָא אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תְּפִלִּין וּבְלֹא תּוֹרָה. (רב יצחק בר אבדימי) [דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי] אָמַר: כָּל שֶׁחֲבֵרָיו בּוֹשִׁין מִשְּׁמוּעָתוֹ. הֵיכִי דָּמִי? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כְּגוֹן דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: שָׁרָא לֵיהּ מָרִיהּ לִפְלַנְיָא. אַבַּיֵּי אָמַר: כִּדְתַנְיָא: (דברים ו׳:ה׳) "וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ", שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדֶךָ; שֶׁיְּהֵא אָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְדִבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמִקָּחוֹ וּמַתָּנוֹ בַּשּׁוּק נָאֶה, וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה. מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים עָלָיו? אַשְׁרֵי פְּלוֹנִי, שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, אַשְׁרֵי אָבִיו, שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, אַשְׁרֵי רַבּוֹ, שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה. אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם, שֶׁלֹּא לָמְדוּ תּוֹרָה, רְאִיתֶם פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, כַּמָּה יָפִים דְּרָכָיו, כַּמָּה מְתֻקָּנִים מַעֲשָׂיו. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (ישעיהו מ״ט:ג׳) "וַיֹּאמֶר לִי: עַבְדִּי אָתָּה, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר", וּבִזְמַן שֶׁאָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה [וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים], וְאֵין דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין מַתָּנוֹ וּמַקָּחוֹ נָאֶה בַּשּׁוּק, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, מַה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו? אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, אוֹי לוֹ לְאָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, אוֹי לוֹ לְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, אַשְׁרֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא לָמְדוּ תּוֹרָה, פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, [רְאוּ] כַּמָּה מְכֹעָרִים מַעֲשָׂיו, כַּמָּה מְקֻלְקָלִים דְּרָכָיו. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (יחזקאל ל״ו:כ׳) "בֶּאֱמֹר לָהֶם: עַם ה' אֵלֶּה, וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ".