יחזקאל לח:כב מדרש: אוצר מדרשים, תנחומא בובר, מדרש שכל טוב ומדרש תנחומא

וְנִשְׁפַּטְתִּ֥י אִתּ֖וֹ בְּדֶ֣בֶר וּבְדָ֑ם וְגֶ֣שֶׁם שׁוֹטֵף֩ וְאַבְנֵ֨י אֶלְגָּבִ֜ישׁ אֵ֣שׁ וְגָפְרִ֗ית אַמְטִ֤יר עָלָיו֙ וְעַל־אֲגַפָּ֔יו וְעַל־עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃

אוצר מדרשים

ט״ו) אשר לא היה כמוהו (שמות ט׳ כ״ד) אבל עתיד להיות, אימתי בימי גוג ומגוג, וכן הוא אומר ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש (יחזקאל ל״ח כ״ב), ואומר הבאת אל אוצרות שלג ואוצרות ברד תראה אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה (איוב ל״ח כ״ג.)
שאל רבBookmarkShareCopy

אוצר מדרשים

ט״ז) ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה, כיון שהתפלל משה לא ירדו עוד אבני ברד, ואותן האבנים שכבר ירדו לא הגיעו לארץ אלא היו תלויין ועומדין באויר שנאמר לא נתך ארצה, מלמד שהיו עומדין באויר, ואימתי ירדו? בימי יהושע שנאמר ויהי בנוסם מפני ישראל הם במורד בית חורן וה׳ השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים עד עזקה וימותו (יהושע י׳ י״א), נמצאו תלויין באויר ארבעים ואחת שנה. והקולות היו עומדין באויר, אימתי יצאו בימי יהורם שנאמר וה׳ השמיע את מחנה ארם קול רכב וקול סוס (מ״ב ז׳ ו׳), נמצאו תלויין באויר קרוב לחמש מאות שנה. וכולן גנוזים ועומדים לימי גוג ומגוג שנאמר ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש (יחזקאל ל״ח:כ״ב), ואומר קול שאון מעיר קול מהיכל ה׳ קול ה׳ משלם גמול לאויביו (ישעיה ס״ו ו׳). (עי׳ תנחומא וב״ר סוף פרשת וארא וברכות נ״ד:).
שאל רבBookmarkShareCopy

תנחומא בובר

כי יכרית ה' אלהיך את הגוים (דברים יב כט). משל למה הדבר דומה, למלך שנטע כרם בתוך שדהו, והיה בתוכו ארזים גדולים וקוצים, הלך המלך וקיצץ את הארזים, והניח את הקוצים, אמרו לו עבדיו אדונינו המלך הקוצים שהם אוחזים בבגדינו הנחת, וקיצצת את הארזים, אמר להם אם הנחתי את הארזים, וקצצתי את הקוצים, במה הייתי (גוזר) [גודר] את כרמי, וכן ישראל כרמו של הקב"ה, שנאמר כי כרם ה' צבאות בית ישראל (ישעיה ה ז), והכניס את ישראל לארץ, וקיצץ את הארזים שבה, שנאמר ואנכי השמדתי את האמורי [מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו] (עמוס ב ט), והניח את בניהם, ואת בני בניהם, כדי שישמרו ישראל את התורה, שנאמר ואלה הגוים אשר הניח ה', לנסות בם את ישראל (שופטים ג א), וכשיעמוד הכרם על עמדו במשמרת התורה, והיו עמים משרפות סיד קוצים כסוחים וגו' (ישעיה לג יב), וכתיב כל הגוים כאין נגדו (שם מ יז), ראה כמה אוכלוסין הוציא פרעה אחרי ישראל, כשראו אותם ישראל נבהלו מפניהם ואמרו מי יוכל לעמוד כנגד אלו, אמר הקב"ה חייכם כל אלו אינן חשובין לפני [רק] כסוס אחד, שנאמר כי בא סוס פרעה (שמות טו יט), וכולם מתו בנשיפה אחת, שנאמר נשפת ברוחך (שם שם י), כך עתיד גוג ומגוג לבוא על ישראל, ובו יעשה הקב"ה משפטיו, שנאמר ונשפטתי (אותו) [אתו] בדבר ובדם וגו' (יחזקאל לח כב), באותה שעה והתגדלתי והתקדשתי [ונודעתי] לעיני (עמים) [גוים] רבים וידעו כי אני ה' (שם שם כג).
שאל רבBookmarkShareCopy