יחזקאל מב:ח מדרש: מדרש תנחומא ומדרש ילמדנו מתוך ילקוט תלמוד תורה

כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה, אֱמֹר כְּאִלּוּ הַיּוֹם שָׁמַעְתָּ בְּסִינַי מִמּשֶׁה, שֶׁכֵּן כָּתוּב, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת. לְמַעַן תִּחְיוּן, אַתֶּם וּבְנֵיכֶם, לְמַעַן תְּחַיּוּן לָאֲחֵרִים. לְמַעַן תִּחְיוּן, לָעוֹלָם הַבָּא. וּרְבִיתֶם, בְּבָנִים. וּרְבִיתֶם, בִּבְהֵמָה. וּרְבִיתֶם, בְּכֶסֶף וְזָהָב. וּרְבִיתֶם, בִּנְכָסִים. דָּבָר אַחֵר, מְדַבֵּר בַּמָּשִׁיחַ שֶׁיָּבֹא בַּעֲגָלָא. וּרְבִיתֶם, בְּקוֹמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עָתִיד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִהְיוֹת גָּבֹהַּ מֵאָה אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּנוֹתֵינוּ כְּזָוִיּוֹת, מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל (תהלים קמד, יב). וְנֶאֱמַר (יחזקאל, מד) וְהַהֵיכָל, מֵאָה אַמָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, מָאתַיִם אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת (ויקרא כו, יג). וְעָתִיד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִהְיוֹת יוֹצֵא מֵעִיר, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם רוֹאִין אוֹתָן. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר יַעֲקֹב, יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרִין לַפַּת לִיפְתּוּתָא, פִּיסָתָא, שֶׁנֶּאֱמַר: יְהִי פִּסַּת בַּר בָּאָרֶץ וְגוֹ' (תהלים עב, טז). רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר מַנְיָיא. אֶחָד הָיָה אוֹמֵר, הַלֶּפֶת לֹא פַּת הָיְתָה. וְהָאֶחָד אוֹמֵר, לֹא הָיְתָה פַּת אֶלָּא עֲתִידָה לַעֲשׂוֹת פַּת, שֶׁנֶּאֱמַר: יְהִי פִּסַּת בַּר בָּאָרֶץ. אֵימָתַי, אֵלּוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְכַמָּה יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַרְבָּעִים שָׁנָה, כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְהוּא גּוֹרְרָן וּמוֹצִיאָן לַמִּדְבָּר וּמַאֲכִילָן מָלוּחַ וְרֹתֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַקּוֹטְפִים מָלוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם (איוב ל, ד). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מֵאָה שָׁנָה. רַבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר, שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. רַבִּי אוֹמֵר, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרִים אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת (מיכה ז, טו). מַה מִּצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, אַף יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֶלֶף שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ (תהלים צ, טו). רַבִּי אֲבָהוּ אוֹמֵר, שִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעֲלוּךָ בָּנַיִךְ (ישעיה סב, ה). מַה יְּמֵי הַמִּשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים, אַף יְמֵי הַמָּשִׁיחַ שִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁנָה. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה (שם סג, ד). וְאַחַר יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ בָּא הָעוֹלָם הַבָּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹפִיעַ בִּכְבוֹדוֹ וּמַרְאֶה זְרוֹעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֶת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ (שם נב, י). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רוֹאִין יִשְׂרָאֵל אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן וְגוֹ' (שם פסוק ח).

(לבר' כ"ה, כ"ה).
כשנולד עשו וראו אותו כאדרת שער, לא היו יודעים מה שם יקראו לו, באו בני אדם וקראו שמו עשו. אבל יעקב, הב"ה קרא לו שם, שנ' ויקרא שמו יעקב (שם, כ"ו). ארבע אותיות כנגד ארבע עטרות שבניו מעטרים להב"ה: יוד כנגד עשרת הדברות; ע' כנגד שבעים זקנים; ק' כנגד מאה אמה שבהיכל שבנו בניו לבוראן, שנ' וההיכל מאה אמה (יח' מ"ב, ח'); ב' כנגד שני לוחות. ילמדנו פ' ואלה שמות.