וַיָּ֣שֶׁב אֹתִ֗י דֶּ֣רֶךְ שַׁ֤עַר הַמִּקְדָּשׁ֙ הַֽחִיצ֔וֹן הַפֹּנֶ֖ה קָדִ֑ים וְה֖וּא סָגֽוּר׃
מדרש תנחומא
יֵשׁ עָנָו מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר אַחָא: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, תַּלְמִיד יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ, מַמְתִּין לְרַבּוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִיחֶזְקֵאל: קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ, וָאָקוּם וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד ה' עֹמֵד כַּכָּבוֹד אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל נְהַר כְּבָר וָאֶפֹּל עַל פָּנָי (יחזקאל ג, כב-כג). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁקְּדָמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יֵשׁ עָנָו גָּדוֹל מִזֶּה? כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל (שמות יט, יט). הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, הָאֱלֹהִים יְדַבֵּר וּמֹשֶׁה יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. כַּיּוֹצֵא בוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלַי ה', הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ, כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ וְהוּא סָגוּר (יחזקאל מד, ב). וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ (יחזקאל מו, א). מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כְּבוֹדוֹ לִכָּנֵס בְּשַׁעַר הַגָּדוֹל, שֶׁמָּא בְּשַׁעַר הַקָּטָן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשַׁעַר הַקָּטָן.