וְהַשֶּׁ֖קֶל עֶשְׂרִ֣ים גֵּרָ֑ה עֶשְׂרִ֨ים שְׁקָלִ֜ים חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֗ים עֲשָׂרָ֤ה וַחֲמִשָּׁה֙ שֶׁ֔קֶל הַמָּנֶ֖ה יִֽהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃
עין יעקב
א שָׁאַל קוּנְטְרִיקוּס הֶגְמוֹן אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: בִּפְרָטָן שֶׁל לְוִיִּים אַתָּה מוֹצֵא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וּבִכְלָלָן אַתָּה מוֹצֵא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אֶלֶף. אוֹתָן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְהֵיכָן הָלְכוּ? אָמַר לוֹ: אוֹתָן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, בְּכוֹרוֹת הָיוּ, וְאֵין בְּכוֹר מַפְקִיעַ בְּכוֹר. מַאי טַעְמָא? אָמַר אַבַּיֵי: דַּיּוֹ לִבְכוֹר שֶׁיַּפְקִיעַ קְדֻשַּׁת עַצְמוֹ. וְעוֹד שְׁאֵלוֹ: בְּגִבּוּי הַכֶּסֶף אַתָּה מוֹצֵא מָאתַיִם וְאַחַת כִּכָּר וְאַחַד עָשָׂר מָנֶה, דִּכְתִיב: (שמות ל״ח:כ״ו) "בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" וְגוֹ', לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף" וְגוֹ'. וּבִנְתִינַת הַכֶּסֶף אַתָּה מוֹצֵא מְאַת כִּכָּר, דִּכְתִיב: (שם) "וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף" וְגוֹ'. מֹשֶׁה רַבְּכֶם גַּנָּב הָיָה, אוֹ קוּבְיוּסְטוּס הָיָה, אוֹ אֵינוֹ בָּקִי בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הָיָה? נָטַל מֶחֱצָה וְנָתַן מֶחֱצָה, וּמֶחֱצָה שָׁלֵם לֹא הֶחֱזִיר. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּזְבָּר נֶאֱמָן הָיָה, וּבָקִי בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הָיָה, וּמָנֶה שֶׁל קֹדֶשׁ כָּפוּל הָיָה. וּמָנֶה שֶׁל קֹדֶשׁ כָּפוּל הָיָה, מְנָא לָן? אָמַר רַב חִסְדָּא: דִּכְתִיב: (יחזקאל מ״ה:י״ב) "וְהַשֶּׁקֶל עֶשְׁרִים גֵּרָה, עֶשְׂרִים שְׁקָלִים חֲמִשָּׁה, וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים עֲשָׂרָה, וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם".
תנחומא בובר
ר' יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אומר לפי שחטאו בחצי היום יתנו מחצית השקל, ור' נחמיה אמר לפי שחטאו בשש שעות ביום יתנו מחצית השקל, שהוא עושה ששה גרמיסין. ר' יהודה בר נחמיה אמר בשם ר' יוחנן בן זכאי לפי שעברו ישראל על עשרת הדברות, יתנו עשרת גרה. ר' ברכיה בשם ריש לקיש אמר אתם מכרתם בכורה של רחל בעשרים כסף, לפיכך כל בכור שיהא לכם יהא פדיונו חמשת שקלים כסף, שנאמר ולקחת חמשת חמשת (במדבר ג מז).
מדרש לקח טוב
טוביהו ברבי אליעזר אומר וישם לך שלום. שאפילו אויביו משלימים עמו כענין שנאמר (שם ה) כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך. וישם לך שלום. מן המלחמות. שנא' (דברי הימים א כ״ב:ט׳) כי שלמה יהיה שמו ושלום (יהיה) [וגו'] בימיו. (משלי ט״ז:ז׳) ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו. ד״א וישם לך שלום. מן החיות ומן המזיקין שנאמר (דברי הימים א כ״ב:ט׳) כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט (יהיו) [וגו'] בימיו. ד״א וישם לך שלום שנאמר (ישעיהו ל״ב:י״ח) וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחות שאננות. הרי כאן ברכה שלישית ויש בה שבעה תיבות שהן עשרים וחמש אותיות. של שבעה שבעה. השבת שביעי קדש. השמטה שביעית. שבעת ימי נדה. שבעת ימי לידה. שבעת ימי מצה. שבעת ימי סוכה. וכן כיוצא בהן שניתנו על ידי משה רבינו שעמד לאחר עשרים וחמשה דורות. עשרים עד אברהם אבינו. אדם. שת. אנוש. קינן. מהללאל. ירד. חנוך. מתושלח. למך. נח. שם. ארפכשד. שלח. עבר. פלג. רעו. שרוג. נחור. תרח. אברהם. יצחק. יעקב. לוי. קהת. עמרם. הרי חמשה ועשירים דורות. ואח״כ עמד משה רבינו ועליהם אמר דוד כ״ו (תהילים קל״ו:א׳) הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו שהיה העולם עומד כל אותן הדורות בחסד הבורא בלא תורה שנקראת חסד וכנגד ברכת כהנים שהם גה״ז (ושבעה) תיקנו חכמים ז״ל וקורין בתורה בשני ובחמישי ג' וחמשה ביום טוב ושבעה בשבת. וכנגד אלו האותיות חילק יחזקאל (יחזקאל מ״ה:י״ב) המנה יהיה לכם וכנגד שלש יודי״ן יברכך יאר ישא כותבין את השם בשלשה יודי״ן: