יחזקאל מז:י מדרש: פרקי דרבי אליעזר

וְכָל שָׂדֶה וְכֶרֶם שֶׁאֵינָם עוֹשִׂין פְּרִי מַשְׁקִין מֵאוֹתָם הַמַּיִם הָאֵלֶּה וְנִכְנָסִין לַיָּם הַמֶּלַח וְהֵם מְרַפְּאִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָאוּ הַיָּמָּה אֶל הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים וְנִרְפְּאוּ הַמָּיִם״, וְשָׁם הֵם דַּוָּגִין כְּלַל מִנֶּה הַכָּתוּב שֶׁהֵם נִמְתָּקִין כְּמָן וְעוֹלִין בַּנַּחַל עַד יְרוּשָׁלַיִם וְשָׁם נֶאֱחָזִין בְּמִכְמְרוֹתֵיהֶן שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל מז, י) ״וְהָיָה עָמְדוּ עָלָיו דַּוָּגִים״, ״יַעַמְדוּ״ כְּתִיב, ״מֵעֵין גֶּדִי וְעַד עֵין עֶגְלַיִם מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים״.