יחזקאל מז:כג מדרש: קוהלת רבה, ספרי זוטא וספרי במדבר

וְהָיָ֣ה בַשֵּׁ֔בֶט אֲשֶׁר־גָּ֥ר הַגֵּ֖ר אִתּ֑וֹ שָׁ֚ם תִּתְּנ֣וּ נַחֲלָת֔וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ (ס)

קוהלת רבה

דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, כָּל הַגֵּרִים אֵינָן נִכְנָסִין אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, וְיִשְׂרָאֵל מִמִּנְיָנָן אֵינָן חֲסֵרִין לְעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, י): מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, שֶׁמָּא תֹאמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מִתְגַּיֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה מִתְגַּיֵּר בָּעוֹלָם הַבָּא, תַּלְמוּד לוֹמַר (ישעיה נד, טו): הֵן גּוֹר יָגוּר, מִכָּאן וָאֵילָךְ אֶפֶס מֵאוֹתִי, הַפְסֵק מֵאִתִּי, מַאן גַּבִּי, מִי גָּר אִתָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, עָלַיִךְ יִפּוֹל לָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מִתְגַּיֵּר מִשָּׁם הוּא נוֹטֵל חֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז, כג): וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר וגו'.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרי זוטא

ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם, זה גר שנתגייר עם השבט שיתכפר לו עמו שנא' והיה בשבט אשר גר הגר אתו שם תתנו נחלתו (יחזקאל מז כג) וכי יש לגרים נחלה בארץ ישראל ואיזו היא נחלתו זו כפרתו. גר, אלו הגרים. הגר, לרבות נשי גרים:
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרי במדבר

חתן משה – זו יפה לו יותר מכולם, שנקרא חותנו של מלך: נוסעים אנחנו – נוסעים אנחנו מיד לארץ ישראל, לא כשם שבראשונה נוסעים וחונים – אלא מיד לארץ ישראל. וחכמים אומרים: מפני מה שיתף משה עצמו עמהם? נתעלם מעיני משה, וכסבור שנכנס עמהם לארץ ישראל. רבי שמעון בן יוחאי אומר: אינו צריך, שהרי כבר נאמר (דברים ד) "כי אנכי מת בארץ הזאת", שאין ת"ל "אינני עובר את הירדן"! – אלא שאף עצמותיו אינן עוברות את הירדן! אלא, מפני מה שיתף משה עצמו עמהם? – אמר: עכשיו ישראל אומרים, אם מי שהוציאנו ממצרים, ועשה לנו נסים וגבורות אינו נכנס – אף אנו אין נכנסים! ד"א: מפני מה שיתף משה עצמו עמהן? – שלא יאמר יתרו: משה אינו נכנס – אף אני איני בא! אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם – ואין לגרים בו חלק. ומה אני מקיים (יחזקאל מז) "והיה השבט אשר גר הגר אתו..."? אלא, אם אינו ענין לירושה – תניהו ענין לכפרה: שאם היה בשבט יהודה – מתכפר לו בשבט יהודה, בשבט בנימן – מתכפר לו בשבט בנימן. ד"א: אם אינו ענין לירושה – תניהו ענין לקבורה: ניתן לגרים קבורה בארץ ישראל: לכה אתנו והטבנו לך – וכי יש בן ביתו של אדם שאין מטיבים לו? והרי דברים ק"ו: ואם לבן ביתו של אדם מטיבים לו, ק"ו לבן ביתו של מי שאמר והיה העולם: כי ה' דבר טוב על ישראל – וכי עד עכשיו אין דבר טוב על ישראל? והרי מעולם ה' דיבר טוב על ישראל: פיקד המקום לישראל להיטיב לגרים ולנהוג בהם ענוה:
שאל רבBookmarkShareCopy