ירמיהו א:ו מדרש: מדרש תנחומא, תנחומא בובר, מדרש אגדה ופסיקתא רבתי

יִרְמְיָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַּבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ. וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי אֱלֹקִים הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי (ירמיה א, ו). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ תְּדַבֵּר, בְּעַל כָּרְחֲךָ תֵּלֵךְ וּבְעַל כָּרְחֲךָ תְּדַבֵּר. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

ד"א והוא באחד ומי ישיבנו, על שהוא יחיד בעולמו אין משיב על דבריו, ראה עד כמה נתקשה יונה מלילך בשליחותו. שנאמר ויקם יונה וילך אל נינוה כדבר ה' וגו' (יונה ג ג), ירמיה אמר לפני הקב"ה נער אנכי (ירמיה א ו), א"ל הקב"ה אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך וגו' (שם שם ז), לא זז עד שהלך בשליחותו של הקב"ה הוי ונפשו אותה ויעש, אף משה כשאמר לו הקב"ה (לך) [לכה] ואשלחך אל פרעה (שמות ג י), אמר משה שלח נא בידי תשלח (שם ד יג), אמר לו הקב"ה אני אומר לך לכה ואשלחך, ואתה אומר שלח נא ביד תשלח, נראה של מי עומדת, לא זז עד שהלך, שנאמר וילך משה וישב אל יתר חותנו (שם ד יח).

שלשה המה שמיאנו בשליחותו של מקום, ואלו הם: משה וירמיה ויונה, ובסוף הלכו בעל כרחם. משה רבינו ע"ה אמר שלח נא ביד תשלח (שמות ד יג), ובסוף הלך, שנאמר וילך משה וישב וגו' (שם שם יח). יונה ויקם יונה לברוח תרשישה וגו' (יונה א ג), ולבסוף בעל כרחה הלך. ירמיהו אמר לא ידעתי דבר כי נער אנכי (ירמיה א ו), אמר לו הקב"ה בטרם אצרך בבטן ידעתיך (שם שם ה'), מה הוא בטרם, אלא מתחלה אמרתי למשה נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך (דברים י"ח י"ח), מאי כמוך, כמוך בתוכחות, את מוצא כל מה שכתוב בזה כתוב בזה. זה מתנבא ארבעים שנה, וזה מתנבא ארבעים שנה, זה מתנבא על ישראל ועל יהודה, וזה מתנבא על ישראל ועל יהודה, זה משבט של לוי, וזה משבט של לוי, זה עמדו בני שבטו כנגדו, וזה עמדו בני שבטו כנגדו, זה הושלך ליאור, וזה הושלך ליאור ולבור, זה ניצל על ידי אמה, וזה ניצל על ידי עבד, זה בא בדברי תוכחות, וזה בא בדברי תוכחות: