ירמיהו א:ז מדרש: שמות רבה, מדרש תנחומא, תנחומא בובר ופסיקתא רבתי

דבר אחר: וילך משה הדא הוא דכתיב (איוב כג, יג): והוא באחד ומי ישיבנו. דרש רבי פנחס: לפי שהוא יחיד בעולם, דן יחידי לכל באי עולם ואין להשיב על דבריו (כמו שכתוב במדרש שיר השירים רבה): ורבותינו אמרו: מהו והוא באחד ומי ישיבנו? מה שהוא גוזר גזירה על האדם, אין להשיב על דבריו. כמה בקש בלעם לקלל את ישראל ועל כרחו שלא בטובתו היה מברכן, שנאמר (במדבר כג, ח): מה אקוב לא קבה אל. כמה בקש יונה שלא לילך בשליחותו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (יונה א, ג): וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש והלך בעל כרחו, שנאמר (שם ג, ג): ויקם יונה וילך אל נינוה. כמה ביקש ירמיה, שלא להתנבאות ונתנבא שלא בטובתו, שנאמר (ירמיה א, ז): אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך. כמה סרב משה שלא לילך בשליחותו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות ד, יג): שלח נא ביד תשלח ולבסוף הלך בעל כרחו, שנאמ: ר וישב משה וילך אל יתר חותנו:

יִרְמְיָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַּבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ. וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי אֱלֹקִים הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי (ירמיה א, ו). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ תְּדַבֵּר, בְּעַל כָּרְחֲךָ תֵּלֵךְ וּבְעַל כָּרְחֲךָ תְּדַבֵּר. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

ד"א והוא באחד ומי ישיבנו, על שהוא יחיד בעולמו אין משיב על דבריו, ראה עד כמה נתקשה יונה מלילך בשליחותו. שנאמר ויקם יונה וילך אל נינוה כדבר ה' וגו' (יונה ג ג), ירמיה אמר לפני הקב"ה נער אנכי (ירמיה א ו), א"ל הקב"ה אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך וגו' (שם שם ז), לא זז עד שהלך בשליחותו של הקב"ה הוי ונפשו אותה ויעש, אף משה כשאמר לו הקב"ה (לך) [לכה] ואשלחך אל פרעה (שמות ג י), אמר משה שלח נא בידי תשלח (שם ד יג), אמר לו הקב"ה אני אומר לך לכה ואשלחך, ואתה אומר שלח נא ביד תשלח, נראה של מי עומדת, לא זז עד שהלך, שנאמר וילך משה וישב אל יתר חותנו (שם ד יח).