ירמיהו ד:ל מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ועין יעקב

(בראשית ו א) ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנים יולדו להם. רבי יוחנן אמר רבייה באה לעולם רשב״ל אמר מריבה באה לעולם א״ל רשב״ל לדידך דאמרת רבייה באה לעולם מפני מה לא נכפלו בנותיו של איוב א״ל אע״פ שלא הוכפלו בשמות הוכפלו ביפין דכתיב (איוב מב יג) ויהי לו שבעה בנים ושלש בנות ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך. ימימה שדומה ליום. קציעה שריחה נודף כקציעה. קרן הפוך א״ר חסדא ככורכמא דרישקא במיניה כדכתיב (ירמיה ד ל) כי תקרעי בפוך עיניך רבי שמעון ברבי איתילידא ליה ברתא הוה קא חלשא דעתיה א״ל אבוה רבייה נולדה לך א״ל בר קפרא תנחומין של הבל נחמך אבוך דתניא אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אוי לו למי שבניו נקבות אשרי מי שבניו זכרים אי אפשר לעולם בלא בוסם ובלא בורסקי אוי למי שאומנותו בורסקי אשרי למי שאומנותו בוסם:

לג "וַיִּשְׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב" וְגוֹ'. (איוב ב׳:י״א) מַאי "וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו"? אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מְלַמֵּד, שֶׁנִּכְנְסוּ כֻּלָּם בְּשַׁעַר אֶחָד. וְתָנָא: בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת פַּרְסָה. מְנָא הֲווּ יַדְעֵי? אִיכָּא דְּאַמְרֵי: כְּלִילֵי הֲווּ לְהוּ. וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: אִילָנֵי הֲווּ לְהוּ, כֵּיוָן דְּכַמְשֵׁי, הֲווּ יַדְעֵי. אָמַר רָבָא: הַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: אוֹ חַבְרָא כְּחַבְרֵי דְּאִיּוֹב, אוֹ מִיתוּתָא. (בראשית ו׳:א׳) "וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, [וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם]", רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: רְבִיָּה בָּאָה לָעוֹלָם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לֵוִי אָמַר: מְרִיבָה בָּאָה לָעוֹלָם. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לֵוִי: לְדִידָךְ דְּאָמַרְתְּ: רְבִיָּה בָּאָה לָעוֹלָם, מִפְּנֵי מַה לֹּא נִכְפְּלוּ בְּנוֹתָיו שֶׁל אִיּוֹב? אָמַר לֵיהּ: (אף על פי) [נְהִי] דְּלֹא נִכְפְּלוּ בְּשֵׁמוֹת, [אֲבָל] נִכְפְּלוּ בְּיָפְיָן, דִּכְתִיב: (איוב מ״ב:י״ג-י״ד) "וַיְהִי לוֹ שִׁבְעָנָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת, וַיִּקְרָא שֵׁם הָאַחַת יְמִימָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית קְצִיעָה, וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן־הַפּוּךְ". 'יְמִימָה', [שֶׁהָיְתָה] דּוֹמָה לְיוֹם. 'קְצִיעָה', [שֶׁהָיָה] רֵיחָהּ נוֹדֵף כִּקְצִיעָה. 'קֶרֶן־הַפּוּךְ', אַמְרֵי דְּבֵי רַבִּי שִׁילָא: שֶׁדּוֹמָה לְקַרְנָא דְּקֶרֶשׁ. מְחָכוּ עֲלָהּ בַּמַּעֲרָבָא, 'קַרְנָא דְּקֶרֶשׁ', לְקוּתָא הִיא? אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: כְּכוּרְכְּמָא דְּרִישְׁקָא בְּמִינֵיהּ, כְּדִכְתִיב: (ירמיהו ד׳:ל׳) "כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ". רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי, אִיתְיְלִידָא לֵיהּ בַּרְתָּא, הֲוָה קָא חָלְשָׁא דַּעְתֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ אֲבוּהָ: רְבִיָּה (נולדה לך) [בָּאָה לָעוֹלָם]. אָמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא: תַּנְחוּמִין שֶׁל הֶבֶל נִחֲמְךָ אֲבוּךְ, דְּתַנְיָא: אִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא זְכָרִים וּבְלֹא נְקֵבוֹת, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁבָּנָיו נְקֵבוֹת, אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּנָיו זְכָרִים. אִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא בַּסָּם וּבְלֹא בּוּרְסְקִי, אוֹי לְמִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בּוּרְסְקִי, אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בַּסָּם.

ת״ר מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת והיה ר׳ מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו כיון שהגיע לתחום שבת אמר לו מאיר חזור בך שכבר שערתי בעקבי הסוס עד כאן תחום שבת א״ל ואף אתה חזור בך אמר ליה והלא שמעתי מאחורי הפרגוד שובו בנים שובבים חוץ מאחר תקפיה ועייליה לבי מדרשא א״ל לינוקא פסוק לי פסוקיך, א״ל (ישעיה מח כב) אין שלום אמר ה׳ לרשעים עייליה לבי כנשתא אחריתי אמר ליה לינוקא בני פסוק לי פסוקיך א״ל (ירמיה ב כב) כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם עונך לפני עייליה לבי כנשתא אחריתי א״ל (שם ע״ב) לינוקא פסוק לי פסוקיך א״ל (שם ד ל) ואת שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפיך עיניך לשוא תתיפי תקפיה ועייליה בתליסר בי מדרשא פסקו ליה כי האי גוונא לבישותא ינוקא דסוף תליסר א״ל (תהלים נ טז) ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי ההוא ינוקא הוה מגמגם בלישניה אישתמע כמאן דקאמר ולאלישע אמר אלהים שקל סכינא וקרעיה ושדריה לתליסר בי מדרשא איכא דאמרי אמר אי הוה סכינא בהדאי קרעתיה.