אֵ֤י לָזֹאת֙ אסלוח־[אֶֽסְלַֽח־] לָ֔ךְ בָּנַ֣יִךְ עֲזָב֔וּנִי וַיִּשָּׁבְע֖וּ בְּלֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וָאַשְׂבִּ֤עַ אוֹתָם֙ וַיִּנְאָ֔פוּ וּבֵ֥ית זוֹנָ֖ה יִתְגֹּדָֽדוּ׃
אגדת בראשית
[ב] ד"א ותאמר ציון. זש"ה אי לזאת אסלח לך בניך עזבוני (ירמי' ה ז). על התורה שביטלתן שנקרא זאת, שנאמר וזאת התורה (דברים ד מד), ועזבתם אותה, שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי (ירמי' ט יב). ד"א אי לזאת שחיללתם את המילה שנקראת זאת, שנאמר זאת בריתי אשר תשמרו וגומר המול לכם כל זכר (בראשית יז י). ואתם עזבתם אותה, שנאמר כי עזבו בריתך (מ"א יט י), אי לזאת אסלח לך ויתרתי על הכל לי עזבתן, שנאמר בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים (ירמי' שם ה ז). השבעתי אתכם בסיני, ואתם הנשבעים באשמת שומרון (עמוס ח יד), ואחר כל שעזבתן אותי ואת התורה ואת השבת ואת המילה, אלא אומרת עזבני ה' וה' שכחני.