הִנְנִ֣י מֵבִיא֩ עֲלֵיכֶ֨ם גּ֧וֹי מִמֶּרְחָ֛ק בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהֹוָ֑ה גּ֣וֹי ׀ אֵיתָ֣ן ה֗וּא גּ֤וֹי מֵעוֹלָם֙ ה֔וּא גּ֚וֹי לֹא־תֵדַ֣ע לְשֹׁנ֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע מַה־יְדַבֵּֽר׃
מדרש תנאים
ר' נתן אומר אין איתן אלא קשה שנ' (במד' כד כא) איתן מושביך ואומר (יר' ה טו) גוי איתן הוא:
מדרש אגדה
והכהנים אומרים יכפר, זה לשון כפרה, והקב"ה היה מכפר להם, שנאמר ונכפר להם הדם, ולכך היתה בטלה ממלאכה, שנהרג בטל ממלאכה מלעשות עוד, ולכך היה הנחל איתן שהרוצח היה איתן שלא חס עליו, כמה דתימר גוי איתן (ירמיה ה' ט"ו), לכך לא נעבד ולא זרע שהוא וכל זרעו נהרג, כמה דתימר קל דמי אחיך צועקים וגו' (בראשית ד י):
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
ויט משה את ידו על הים אין הים עומד כנגד משה: וישב הים לפנות בקר לאיתנו. אין איתנו אלא תקפו כענין שנ' (במדבר כ"ד כ"א) איתן מושביך ושים בסלע קניך: ר' נתן אומר אין איתן אלא לשון קשה שנ' (ירמיה ה' ט"ו) גוי איתן הוא גוי מעולם הוא: ד"א לאיתנו ר' יונתן אומר אל תקרא לאיתנו אלא לתנאי תנאים התנה הקב״ה עם הים שיהא נקרע לישראל הדש דכתיב וישב הים לפנות בקר לאיתנו לתנאו: ומצרים נסים לקראתו. מניין אתה אומר בכל מקום שהיה המצרי רץ היה הים מקדמו ת"ל ומצרים נסים לקראתו: משלו משל למה הדבר דומה ליונה שברחה מפני בן נץ ונכנסה לה לטרקלין של מלך פתח המלך חלונית מזרחית ויצאת והלכה לה נכנס בן נץ אחריה נעל המלך כל אותן חלונות התחיל מורה בו חצים, כך כיון שעלה האחרון שבישראל מן הים ירדו מצרים סתם עליהם ים מארבע רוחותיו כדי לאבדן והיו מלאכי השרת מזרקין בהן אבני ברד ואבני אלגביש כענין שנ' (יחזקאל ל"ח כ"ב) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש: וינער ה' את מצרים בתוך הים. כאדם שמנער את הקדרה שהתחתון עולה למעלה והעליון יורד למטה: ד"א וינער ה' את מצרים נתן בהם כח נערות כדי שיהיו יכולין לקבל רוב פורענות: ד"א וינער מסרם למלאכים נערים למלאכים אכזראים כדי שישמטו את נשמתן כענין שנ' (משלי י"ז י"א) ומלאך אכורי ישלח בו, ואומר (איוב ל"ו י"ד) תמות בנוער נפשם וחיתם בקדשים: