לָכֵ֖ן שִׁמְע֣וּ הַגּוֹיִ֑ם וּדְעִ֥י עֵדָ֖ה אֶת־אֲשֶׁר־בָּֽם׃
מדרש תנאים
האזינו השמים ואדברה ר' מאיר אומר כשהיו ישראל זכיים היו מעידין בעצמן שנ' (יהושע כד כב) ויאמר יהושע אל כל העם עדים אתם בכם היום קלקלו בעצמן כמה שנ' (הושע יב א) סבבוני בכחש אפרים העיד בהן שבט יהודה ובנימין שנ' (ישעי' ה ג) ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו ביני ובין כרמי קלקלו בשבט יהודה ובנימין שנ' (מלא' ב יא) בגדה יהודה כי בגוד בגדו בי העיד בהן את הנביאים שנ' (ע' מ״ב יז יג) ויעד ה' בישראל וביהודה ביד כל נביא וכל חזה קלקלו בנביאים כמו שנ' (דהי״ב לו טז) ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים העיד בהן את השמים שנ' (ד כו) העידתי בכם היום את השמים קלקלו בשמים כמו שנ' (יר' ז יז) האינך ראה מה הם עושים בערי יהודה הבנים מלקטים עצים לעשות כונים למלכת השמים העיד בהן את הארץ שנ' (שם ו יט) שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מעשיהם קלקלו בארץ כמו שנ' (הוש' יב יב) גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי העיד בהם את ההרים שנ' (מיכה ו ב) שמעו הרים את ריב ה' קלקלו בהרים ובגבעות כמו שנ' (הוש' ד יג) על ראשי ההרים יזבחו העיד בהן את הדרכים שנ' (יר' ו טז) כה אמר ה' עמדו על הדרכים ור' קלקלו בדרכים כמו שנ' (עמו' ח יד) חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע העיד בהן את הגוים שנ' (יר' ו יח) לכן שמעו הגוים קלקלו בגוים כמו שנ' (תה' קו לה) ויתערבו בגוים העיד בהן את הבהמה שנ' (ישע' א ג) ידע שור קנהו קלקלו בבהמה כמה שנ' (תה' קו כ) וימירו את כבודם בתבנית שור העיד בהן את הדגים שנ' (חב' א יד) ותעשה אדם כדגי הים העיד בהם את העופות שנ' (יר' ח ז) גם חסידה בשמים ידעה עת מועדיה קלקלו בבהמה ובחיה ובעופות כמו שנ' (יחז' ח י) ואבא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל מחקה על הקיר סביב סביב העיד בהן את הנמלה שנ' (משלי ו ו) לך אל נמלה עצל:
ספרי דברים
(לב א) האזינו השמים ואדברה, רבי מאיר אומר כשהיו ישראל זכיים הם היו מעידים בעצמם שנאמר (יהושע כד כב) ויאמר יהושע אל העם עדים אתם בכם קלקלו בעצמם כמו שנאמר (הושע יב א) סבבוני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל העיד בהם שבט יהודה ובנימן שנאמר (ישעיה ה ג-ד) ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי מה לעשות עוד לכרמי קלקלו שבט יהודה ובנימן שנאמר (מלאכי ב יא) בגדה יהודה העיד בהם את הנביאים שנאמר (מ"ב יז יג) ויעד ה' בישראל וביהודה ביד כל נביאיו קלקלו בנביאים שנאמר (דה"ב לו טז) ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים העיד בהם את השמים שנאמר (דברים ד כו) העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ קלקלו בשמים שנאמר (ירמיה ז יז) האינך רואה מה הם עושים ואומר (שם ז יח) הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים העיד בהם את הארץ שנאמר (שם ו יט) שמעי הארץ הנה אני מביא רעה קלקלו בארץ שנאמר (הושע יב יב) גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי העיד בהם את הדרכים שנאמר (ירמיה ו טז) כה אמר ה' עמדו על דרכים וראו קלקלו בדרכים שנאמר (יחזקאל טז כה) אל כל ראש דרך בנית רמתך העיד בהם את הגוים שנאמר (ירמיה ו יח) לכן שמעי הגוים ודעי עדה את אשר בם קלקלו בגוים שנאמר (תהלים קו לה) ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם העיד בהם את ההרים שנאמר (מיכה ו ב) שמעו הרים את ריב ה' קלקלו בהרים שנאמר (הושע ד יג) על ראשי ההרים יזבחו העיד בהם את הבהמה שנאמר (ישעיה א ג) ידע שור קונהו קלקלו בבהמה שנאמר (תהלים קו כ) וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב העיד בהם את העופות שנאמר (ירמיה ח ז) גם חסידה בשמים ידעה מועדיה קלקלו בבהמה ובחיה ובעופות שנאמר (יחזקאל ח י) ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ העיד בהם את הדגים שנאמר (איוב יב ח) או שיח לארץ ותורך ויספרו לך דגי הים קלקלו בדגים שנאמר (חבקוק א יד) ותעשה אדם כדגי הים העיד בהם את הנמלה שנאמר (משלי ו ו) לך אל נמלה עצל (שם ו ח) תכין בקיץ לחמה. רבי שמעון בן אלעזר אומר עלוב היה אדם זה שצריך ללמוד מן הנמלה אילו למד ועשה עלוב היה אלא שצריך ללמוד מדרכיה ולא למד.