ירמיהו ח:ב מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ועין יעקב

א״ל רבא לרבה בר מרי כתיב (ירמיה ח ב) לא יאספו ולא יקברו לדומן על פני האדמה יהיו וכתיב (שם) ונבחר מות מחיים. א״ל נבחר מות לרשעים שלא יחיו בעולם הזה ויחטאו ויפלו בגיהנם:

כח אָמַר לוֹ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָארִי: כְּתִיב: (ירמיהו ח׳:ב׳-ג׳) "לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ, לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ". וּכְתִיב: (שם) "וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים". אָמַר לֵיהּ: נִבְחַר מָוֶת לָרְשָׁעִים שֶׁלֹּא יִחְיוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיֶחֶטְאוּ וְיִפְּלוּ בְּגֵיהִנֹּם. כְּתִיב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: "אִשָּׁה טוֹבָה, מַתָּנָה טוֹבָה [לְבַעְלָהּ]". וּכְתִיב: "אִשָּׁה טוֹבָה, בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹהִים תִּנָּתֵן. אִשָּׁה רָעָה, צָרַעַת לְבַעְלָהּ". מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? יְגָרְשֶׁנָּה וְיִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ. אִשָּׁה יָפָה, אַשְׁרֵי בַּעְלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם. הַעֲלֵם עֵינֶיךָ מֵאֵשֶׁת־חֵן, פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָהּ. אַל תֵּט אֵצֶל בַּעְלָהּ לִמְסֹךְ עִמּוֹ יַיִן וְשֵׁכָר, כִּי בְּתֹאַר אִשָּׁה יָפָה, רַבִּים הֻשְׁחָתוּ, וַעֲצוּמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ. רַבִּים הָיוּ פִּצְעֵי רוֹכֵל הַמַּרְגִּילִים לִדְבַר עֲבֵרָה, כְּנִיצוֹץ מַבְעִיר גַּחֶלֶת". (ירמיהו ה׳:כ״ז) "כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה". "אַל תָּצַר צָרַת מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֵד יוֹם, שֶׁמָּא מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ, נִמְצָא מִצְטַעֵר עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ". "מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְלֹא (רוכל) [הַכֹּל] תָּבִיא בֵּיתֶךָ. רַבִּים יִהְיוּ דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֶךָ, גַּלֵּה סוֹדְךָ לְאֶחָד מֵאֶלֶף":

כח אָמַר לוֹ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָארִי: כְּתִיב: (ירמיהו ח׳:ב׳-ג׳) "לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ, לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ". וּכְתִיב: (שם) "וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים". אָמַר לֵיהּ: נִבְחַר מָוֶת לָרְשָׁעִים שֶׁלֹּא יִחְיוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיֶחֶטְאוּ וְיִפְּלוּ בְּגֵיהִנֹּם. כְּתִיב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: "אִשָּׁה טוֹבָה, מַתָּנָה טוֹבָה [לְבַעְלָהּ]". וּכְתִיב: "אִשָּׁה טוֹבָה, בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹהִים תִּנָּתֵן. אִשָּׁה רָעָה, צָרַעַת לְבַעְלָהּ". מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? יְגָרְשֶׁנָּה וְיִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ. אִשָּׁה יָפָה, אַשְׁרֵי בַּעְלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם. הַעֲלֵם עֵינֶיךָ מֵאֵשֶׁת־חֵן, פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָהּ. אַל תֵּט אֵצֶל בַּעְלָהּ לִמְסֹךְ עִמּוֹ יַיִן וְשֵׁכָר, כִּי בְּתֹאַר אִשָּׁה יָפָה, רַבִּים הֻשְׁחָתוּ, וַעֲצוּמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ. רַבִּים הָיוּ פִּצְעֵי רוֹכֵל הַמַּרְגִּילִים לִדְבַר עֲבֵרָה, כְּנִיצוֹץ מַבְעִיר גַּחֶלֶת". (ירמיהו ה׳:כ״ז) "כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה". "אַל תָּצַר צָרַת מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֵד יוֹם, שֶׁמָּא מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ, נִמְצָא מִצְטַעֵר עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ". "מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְלֹא (רוכל) [הַכֹּל] תָּבִיא בֵּיתֶךָ. רַבִּים יִהְיוּ דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֶךָ, גַּלֵּה סוֹדְךָ לְאֶחָד מֵאֶלֶף":