ירמיהו יז:כב מדרש: מדרש שכל טוב ואגדת בראשית

וְלֹא־תוֹצִ֨יאוּ מַשָּׂ֤א מִבָּֽתֵּיכֶם֙ בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת וְכָל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַֽעֲשׂ֑וּ וְקִדַּשְׁתֶּם֙ אֶת־י֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת כַּאֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבוֹתֵיכֶֽם׃

מדרש שכל טוב

מנלן דכתיב ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמור איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת המשכן ויכלא העם מהביא (שמות לו ו), מעשות לא נאמר, אלא מהביא, מלמד שהיו מביאין דרך רה"ר, דאורח מלבוא היא, ואסור ליה לאינש לטלטולי ד' אמות היכא דליכא עירוב, אלא אפילו בין [מן] מבוי למבוי ומן מבוי לחצר, ומן חצר לחצר, ומן חצר לבית, ומבית לחצר אסור לטלטולי אפילו במבוי גופיה אסור לטלטולי ד' אמות אלא א"כ עירבו, שנאמר ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת (ירמיה יז כב). ומנלן דעירוב מתיר, דכתיב והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו (שמות טז ה). אבל הים והבקעה והאסתוונית והכרמלית אינן לא כרה"ר ולא כרה"י, ואין נושאין ונותנין בתוכה, ואם נשא ונתן [בתוכה] פטור, ואין מוציאין מתוכה לרה"ר. ולא מרה"ר לתוכה, [ואין מכניסין מרה"י לתוכה ולא מתוכה לרה"י], ואם הוציא והכניס פטור. והכרמלית, אטו כולהו לאו כרמלית נינהו, אמר ר' יוחנן לא נצרכה אלא לקרן זויות הסמוכה לרה"ר, אע"ג דזימנין דדחקי [ביה] רבים ועיילי להתם כיון דלאו ניחא תשמישתיה ככרמלית דמיא. ואקילו בה רבנן דאי איכא ד' על ד' ככרמלית הוי, ואי לא לא. ואם גבוה י' טפחים ככרמלית הוי, למעלה מי' טפחים לא, כללא דמלתא כל דאית ביה ד' על ד' טפחים ולא גבוה יו"ד טפחים הוי ליה ככרמלית. מאי משמע דהאי כרמלית לישנא דבצירותא היא דכתיב וכרמל (ויקרא כג יד), ומפרשי ליה רבנן רך מל. ואי לית ביה ד' על ד' טפחים אע"ג דגבוה. [אדם] עומד על האסקופה נוטל מבעל הבית ונותן לו. נוטל מעני ונותן לו, ובלבד שלא יטול מבעה"ב ויתן לעני ולא מעני ויתן לבעה"ב. ואם נטל ונתן שלשתן פטורין, אחרים אומרים אסקופה משמשת שתי רשויות. בזמן שהפתח פתוח כלפנים, פתח נעול כלחוץ, ואם היתה אסקופה גבוה עשרה טפחים ורחבה ד' הרי זו רשות לעצמה. א"ר חסדא נעץ קנה ברה"ר וזרק ונח על גביו ואפילו גבוה ק' אמה חייב. שרה"ר עולה עד לרקיע. היה ר' מאיר אומר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות א'. כגון עמוד ברה"י גבוה י' ורחבה ד', אסור לכתף עליו גזירה משום תל ברה"ר:
שאל רבBookmarkShareCopy

אגדת בראשית

פרק (ע"ג) [ע"ד] נביאים.
[א] שמעו דבר ה' בית יעקב (ירמי' ב ד). זש"ה כי כאשר השמים החדשים וגו' (ישעי' סו כב) אמר הקב"ה השמים אמרתי להם דבר וקיימו, שנאמר בדבר ה' שמים נעשו (תהלים לג ו), ואתם אין אתם שומעין, שמעו דבר ה', בטלתן כל הדברות, אנכי [ה' אלהיך] (שמות כ ב). כחשו בה' (ירמי' ה יב). לא יהיה לך אלהים אחרים (שמות שם ג). כי מספר עריך היה אלהיך (ישראל) [יהודה]. (ירמי' ב כח). לא תשא (שמות שם ז), ואם חי ה' יאמרו אכן לשקר ישבעו (ירמי' ה ב). זכור (שמות שם ח), ואת שבתותי חיללו (יחזקאל כ כד). כבד (שמות שם יב), אב ואם הקלו בך (יחזקאל כב ז). לא תרצח לא תנאף לא תגנוב (שמות שם יג יד טו), ואתם רצוח וגנוב ונאוף (הושע ד ב). לא תענה (שמות שם טז), כי קמו בי עדי שקר (תהלים כז יב). לא תחמוד (שמות שם יד), חמדו שדות וגזלו (מיכה ב ב), בטלתן כל הדברות, קיימו דבר אחד ואני אסלח לכם, ואיזה זה שבת, שכן אמר ירמיהו לישראל לא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו וגומר (ירמי' יז כב), וישבה העיר הזאת לעולם (שם שם כה), ואם לא תשמעו אלי וגו' (שם שם כז), בי נשבעתי נאום ה' כי לחרבה יהיה הבית הזה (שם כב ה), לכך נאמר שמעו דבר ה', ואין שמעו דבר ה' אלא שבת, שנאמר ממצוא חפציך ודבר דבר (ישעי' נח יג). וכן הקב"ה אמר למשה ואתה דבר אל בני ישראל לאמר [אך את שבתותי תשמרו] (שמות לא יג).
שאל רבBookmarkShareCopy