כְּרֽוּחַ־קָדִ֥ים אֲפִיצֵ֖ם לִפְנֵ֣י אוֹיֵ֑ב עֹ֧רֶף וְלֹֽא־פָנִ֛ים אֶרְאֵ֖ם בְּי֥וֹם אֵידָֽם׃ (ס)
מדרש תהילים
ימטר על רשעים פחים. כמה דאמר (משלי כו כא) פחם לגחלים ועצים לאש. אמר הקב"ה כל מי שמעלה עצמו סופו נדון באש. דור המבול (איוב ו יז) בחומו נדעכו ממקומם. אנשי המגדל (שם כב כ) ויתרם אכלה אש. אנשי סדום (בראשית יט כד) וה' המטיר. פרעה (שמות ט כד) ברד ואש. סנחריב (ישעיה י טז) יקד יקוד כיקוד אש. ששרף אותו בפנים והניח בגדיו מבחוץ על שהיו מבני שם שנאמר (בראשית י כב) בני שם עילם ואשור. נבוכדנצר שנאמר (דניאל ג כה) מהלכין בגו נורא. סיסרא (שופטים ה כ) מן השמים נלחמו. אדום שנאמר (דניאל ז יא) ויהיבת ליקידת אשא. גוג ומגוג שנאמר (יחזקאל לט ו) ושלחתי אש במגוג. שאר העכו"ם שנאמר (ישעיה סו טז) כי באש ה' נשפט. חירם שנאמר (יחזקאל כח יח) ואוציא אש מתוכך. דבר אחר פחים מצודים. כמה דאמר (משלי ז כג) כמהר צפור אל פח. אש וגפרית. אמר ר' יודן בשעה שאדם מריח גפרית נפשו מסוללת עליו שהיא יודעת שבה עתיד לידון שנאמר (ירמיה יח יז) כרוח קדים אפיצם. ארבע כוסות של פורענות הם לאומות העכו"ם. וארבע כוסות של ישועה לישראל:
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים התחיל הים עומד כנגד משה, מושלו משל לה״ד למלך בשר ודם שהיו לו שתי גנות זו לפנים מזו מכר את הפנימית ולא מכר את החיצונה בא לוקח להכניס ולא הניחו שומר, אמר לו בשם המלך ולא קבל עליו הראהו טבעתו ולא קבל עליו, נהג המלך ובא, כיון שראה שומר את המלך התחיל בוריח, אמר לו בכל יום הייתי אומר לך בשם המלך ולא קבלת עליך עכשיו מפני מה אתה בוריח אמר לו לא מלפניך אני בוריח אלא מלפני המלך אני בוריח כך כשבא משה ועמד על הים אמר לו דבר ה' עליך שים נא דרך ויעברו גאולים, משיב הים ואומר למשה בן עמרם והלא אדם הראשון לא נברא בתחלה [אלא] בסוף ששת ימי בראשית ואני נבראתי קודם שיברא הריני גדול ממך אין אני נבקע מלפניך משיב משה לפני הקב"ה כך וכך אמר הים רבונו של עולם כדאי הוא אין הים נבקע מלפני אלא אמור לו אתה במאמרך ויבקע אמר לו הקב״ה למשה אם אני אומר לים ויבקע שוב אין לו רפואה לעולם ולעולמי עולמים אלא אמור לו אתה ויבקע כדי שתהא לו רפואה על ידך אלא הרי מעין גבורה עמך, מיד בא משה וגבורה לימינו מהלכת שנ' (ישעיה ס"ג י"ב) מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקיע מים מפניהם לעשות לו שם עולם, כשראה הים את הגבורה שהיא עומדת לימין משה אמר לה לארץ עשה לי מחילות ואכנס בחליליך מפני אדון המעשים ברוך הוא: וכשראה משה את הים שהוא נס מפניו אמר לו משה בכל יום הייתי אומר לך בשם הקדש ולא היית מקבל עליך הראיתיך מטה ולא קבלת עליך עכשיו מה לך הים כי תנוס משיב הים ואומר למשה בן עמרם בן עמרם אל תתן רבות לעצמך לא מפניך אני נס אלא מלפני אדון כל המעשים שיתקדש שמו בעולמו שנ' (תהלי' קי"ד ז') מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב: ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה. עזה שברוחות והי זו זו רוח הקדים וכן הוא אומר (ישעיה כ"ז ה') הגה ברוחו הקשה ביום קדים ואומר (הושע י"ג ט"ו) כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח ה' ממדבר עולה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה: וכן אין הקב״ה נפרע מן הרשעים אלא ברוח הקדים שנ' (ירמיה י"ח י"ז) ברוח קדים אפיצם: וישם את הים לחרבה. עשאו כחרבה: ויבקעו המים. כל מים שבעולם נחלקו מניין אתה אומר מים שבבאר ושבשיח ושבמערה ושבכר ושבהבית ושבכוס ושבצלוחית ת"ל ויבקע הים אין כתיב כאן אלא דבקעו המים כל מים שבעולם נחלקו ר' נתן אומר מניין שהמים העליונים והתחתונים נחלקו שנ' (תהלים ע"ז י"ז) ראוך מים יחילו אלו מים העליונים אף ירגזו תהומות אלו מים התחתונים ואומר (חבקוק ג' י') נתן תהום קולו רום ידיהו נשא: וכשחזר הים כל מים שבעולם חזרו: ויבקעו המים. יבש להם הקב"ה את המים תחלה ואת הטיט לא יבש, התחילו ישראל אומרין מים יכול ליבש וטיט אינו יכול ליבש אמר להם הקב"ה נסיתי אתכם ולא עמדתם אלא בדרך שאבדו מצרים בים כך אתם ראויין לאבד מן העולם אבל מה אעשה הריני עושה בעבור שמי הגדול שנקרא עליכם הדא הוא דכתיב (תהלי' ק"ו ז') וימרו על ים בים סוף מיד יבש להם הקב"ה את הטיט:
מדרש שכל טוב
מיד ויוליך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה. איזו היא עזה שברוחות, זו רוח קדים, וכן אתה מוצא שלא נפרע הקב"ה מדור המבול ומאנשי סדום אלא ברוח קדים, שנא' מנשמת אלוה יאבדו (איוב ד ט), זה דור המבול, ומרוח אפו יכלו (שם), אלו אנשי סדום, וכן בדור הפלגה, שנא' ומשם הפיצם ה' (בראשית יא ט), ואין הפצה אלא ברוח קדים, שנא' ברוח קדים אפיצם (ירמי' יח יז), וכן בצור, שנא' רוח (קדים) [הקדים] שברך בלב ימים (יחזקאל כז כו), וכן במלכות העליזה אין הקב"ה נפרע ממנה אלא ברוח קדים, שנא' ברוח קדים תשבר אניות (תהלים מח ח), וכן לגבי רשעים בגיהנם, שנא' כי ערוך מאתמול תפתה (ישעי' ל לג), וכתיב הנה ברוחו הקשה ביום קדים (שם כז ח):