ירמיהו כב:כט מדרש: ספרא, עין יעקב, מדרש תהילים ופסיקתא רבתי

אֶ֥רֶץ אֶ֖רֶץ אָ֑רֶץ שִׁמְעִ֖י דְּבַר־יְהוָֽה׃ (ס)

ספרא

הוספה: [ז] "חטאם ישאו ערירים ימותו" – אם יש להם בנים קוברים את בניהם. אם אין להם בנים מתים בלא בנים. ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר "כה אמר ה' כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצליח בימיו" (ירמיהו כב, כט). עונש שמענו, אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר "ערות אחי אביך לא תגלה" (ויקרא יח, יד).
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב

נו תָּנוּ רַבָּנָן:"הַצָּב לְמִינֵהוּ", לְהָבִיא הֶעָרוֹד (וכן) [וּבֶן] הַנְּפִילִים וְסָלָמַנְדְּרָא, וּכְשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא מַגִּיעַ לְפָסוּק זֶה, (היה) אוֹמֵר: (תהילים ק״ד:כ״ד) "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'", יֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בַּיָּם, וְיֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בַּיַּבָּשָׁה, שֶׁבַּיָּם, אִלְמָלֵא עוֹלוֹת בַּיַּבָּשָׁה מִיָּד מֵתוֹת. שֶׁבַּיַּבָּשָׁה, אִלְמָלֵא יוֹרְדוֹת לַיָּם מִיָּד מֵתוֹת. יֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בָּאוּר, וְיֵשׁ לְךְ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בָּאֲוִיר. שֶׁבָּאוּר, אִלְמָלֵא עוֹלוֹת לָאֲוִיר מִיָּד מֵתוֹת. שֶׁבָּאֲוִיר, אִלְמָלֵא יוֹרְדוֹת לָאוּר מִיָּד מֵתוֹת, "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'". תָּנוּ רַבָּנָן: כָּל שֶׁיֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בַּיָּם חוּץ מִן הַחֻלְדָּה. אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַאי קְרָא: (שם מט) "הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד". אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: בֵּיבָרֵי דְּנָרָשׁ, אֵינָן מִן הַיִּשׁוּב. אָמַר רַב פָּפָּא: בְּשַׁמְתָּא נָרָשׁ, תַּרְבֵּיהּ, מַשְׁכֵיהּ וְאַלְיָתֵיהּ. (ירמיהו כ״ב:כ״ט) "אֶרֶץ, אֶרֶץ, אֶרֶץ, שִׁמְעִי דְּבַר ה'", אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא אָבָה נָרָשׁ שְׁמֹעַ דְּבַר ה'. אָמַר רַב גִּידְל, אָמַר רַב: נַרְשָׁאָה נַשְׁקִיךְ, מְנִי כָּכִיךְ. נְהַר פְּקוּדָאָה לָוִיךְ, מִגְּלִימָא שַׁפִּירָא דְּחָזִי עֲלִיךְ. פּוּמְבְּדִיתָאָה לָוִיךְ, אַשְׁנִי אוּשְׁפִּיזָךְ. אָמַר רַב הוּנָא בַּר תּוֹרְתָּא: פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי לַוַּעַד, וְרָאִיתִי נָחָשׁ שֶׁהוּא כָּרוּךְ עַל הַצָּב. לְיָמִים יָצָא עָרוֹד מִבֵּינֵיהֶם, וּכְשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי [רַבִּי] שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד, אָמַר לִי: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֵם הֵבִיאוּ בְּרִיָּה שֶׁלֹּא בָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי, [אַף] אֲנִי אָבִיא עֲלֵיהֶם בְּרִיָּה שֶׁלֹּא בָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי. וְהָאָמַר מַר: כָּל שֶׁתַּשְׁמִישָׁן וְעִבּוּרָן שָׁוֶה, יוֹלְדִין וּמְגַדְּלִין זֶה מִזֶּה, וְכָל שֶׁאֵין תַּשְׁמִישָׁן וְעִבּוּרָן שָׁוֶה, אֵין יוֹלְדִין וּמְגַדְּלִין זֶה מִזֶּה. אָמַר רַב: נֵס בְּתוֹךְ נֵס. הַאי, פּוּרְעָנוּתָא הוּא? מַאי "נֵס בְּתוֹךְ נֵס"? לְפֻרְעָנוּת.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרא

הוספה: [ט] "ערות אחיו גלה ערירים יהיו" – אם יש להם בנים קוברים את בניהם. אם אין להם בנים מתים בלא בנים. ואף אל פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר "כה אמר ה׳ כתבו את האיש הזה ערירי…" (ירמיהו כב, כט). עונש שמענו, אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר "ערות אשת אחיך לא תגלה" (ויקרא יח, טז).
שאל רבBookmarkShareCopy