ירמיהו כב:ל מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, שיר השירים רבה וויקרא רבה

אמר רב יהודה גלות מכפרת ג׳ דברים שנאמר (ירמיה כא ט) כה אמר ה׳ היושב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא אל הכשדים והיתה לו נפשו לשלל וחי. ר׳ יוחנן אמר גלות מכפרת על הכל שנאמר (שם כב ל) כה אמר ה׳ כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש יושב על כסא דוד ומושל עוד ביהודה ובתר דגלה כתיב (דהי״א ג יז) ובני יכניה אסיר בנו שאלתיאל בנו. אסיר שעיברתו אמו בבית האסורים שאלתיאל ששתלו אל שלא כדרך הנשתלין דבר אחר שאלתיאל שנשאל על אלתו אל. זרובבל שנזרע בבבל ומה שמו נחמיה בן חכליה שמו:

נה אָמַר רַב יְהוּדָה: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ל״ח:ב׳) "כֹּה אָמַר ה': הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַדָּבֶר. וְהַיֹּצֵא [וְנָפַל] אֶל הַכַּשְׂדִים (וְחָיָה) [הַצָּרִים עֲלֵיכֶם, יִחְיֶה], וְהָיְתָה לוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל" ("וָחָי".) רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כב) "כֹּה אָמַר ה': כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה; עֲרִירִי, גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו, כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עוֹד בִּיהוּדָה", וּבָתַר דְּגָלָה כְּתִיב: (ד"ה א ג) "וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר, (בנו) שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ", 'אַסִּר', שֶׁעִבְּרַתּוּ אִמּוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים. 'שְׁאַלְתִּיאֵל', שֶׁשְּׁתָלוֹ אֵל שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַנִּשְׁתָּלִין, גְּמִירִי, אֵין הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מְעֻמָּד, וְהִיא נִתְעַבְּרָה מְעֻמָּד. דָּבָר אַחֵר: 'שְׁאַלְתִּיאֵל', שֶׁנִּשְׁאַל עַל אָלָתוֹ אֵל. (שם) 'זְרֻבָּבֶל', שֶׁנִּזְרַע בְּבָבֶל. וּמַה שְּׁמוֹ? "נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה" שְׁמוֹ.

דָּבָר אַחֵר, שִׂימֵנִי כַחוֹתָם, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר זֶה קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, ו): וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וגו' עַל לְבָבֶךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, אֵלּוּ הַתְּפִלִּין, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ו, ח): וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּיהוֹיָכִין, דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁבוּעָה שֶׁהוּא נוֹתֵק מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מִיָּדוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כב, כד): חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק מִשָּׁם אֲנִי נוֹתֵק מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. דָּבָר אַחֵר, אֲנַתֶּקְךָ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֶתְּקֶנְךָּ, אֲתַקֶּנְךָ בִּתְשׁוּבָה מִמָּקוֹם שֶׁנְתִיקָתְךָ שָׁם תִּהְיֶה תַּקָּנָתְךָ. אָמַר רַבִּי זְעֵירָא אֲנָא שְׁמָעִית קָלֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק יָתִיב דָּרִישׁ הֲדָא מִלָּה וְלֵית אֲנָא יָדַע מָה הִיא, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַחָא אֲרִיכָא תֵּימַר הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כב, ל): כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו, בְּיָמָיו אֵינוֹ מַצְלִיחַ אֲבָל בִּימֵי בְּנוֹ מַצְלִיחַ, דִּכְתִיב (חגי ב, כג): בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶקָחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם ה' וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם וגו', רַבִּי אַחָא בַּר רַבִּי אָבוּן בַּר בִּנְיָמִין בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב פַּפֵּי אָמַר גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה שֶׁמְבַטֶּלֶת הַגְּזֵרָה וּמְבַטֶּלֶת אֶת הַשְּׁבוּעָה, מְבַטֶּלֶת הַגְּזֵרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי, וּכְתִיב: בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶקָחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי וגו'. מְבַטֶּלֶת אֶת הַשְּׁבוּעָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתֵם עַל יַד יְמִינִי, וּכְתִיב (דברי הימים א ג, יז): וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ וגו'. רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי יִרְמְיָה אָמַר אַסִּיר, שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, שְׁאַלְתִּיאֵל שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתְּלָה מַלְכוּת בֵּית דָוִד. דָּבָר אַחֵר, אַסִּיר שֶׁאָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבוּעָה אֶת עַצְמוֹ, שְׁאַלְתִּיאֵל שֶׁשָּׁאַל לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְהִתִּירוּ לוֹ נִדְרוֹ.