בְּע֣וֹד ׀ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֗ים אֲנִ֤י מֵשִׁיב֙ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֖י בֵּ֣ית יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר לָקַ֜ח נְבוּכַדנֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְבִיאֵ֖ם בָּבֶֽל׃
ספרי דברים
(כא) וכי תאמר, עתידים אתם לומר איכה נדע הדבר ירמיה אמר הנה כלי בית ה' הולכים בבלה וחנניה אומר (ירמיה כז טז) הנה כלי בית ה' מושבים מבבל ואיני יודע למי אשמע תלמוד לומר אשר ידבר הנביא בשם ה' ולא יהיה הדבר ולא יבא הוא הדבר אשר לא דברו ה' איזהו דבר שדברו המקום זה שאומר ובא. בזדון דברו הנביא, על זדון הוא חייב ואינו חייב על שגגה.