וַיְצַוֶּ֣ה יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ לֵאמֹ֑ר אֲנִ֣י עָצ֔וּר לֹ֣א אוּכַ֔ל לָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהוָֽה׃
מדרש תנאים
וביום השבי' עצ' עצרו הכת' מלצאת הרי שהעלה קדשיו מבית פגא לירוש' שומע אני יאכלם בירושלם ויחזור וילין בבית פגא ת״ל וביום הש' עצ' עצרו הכתוב מלצאת ואין עצירה בכל מקום אלא כניסה שנ' (יר' לו ה) אני עצור לא אוכל לצאת (עיי״ש לט טו) ויהי דבר ה' אל ירמיהו בהיותו עצור אין לי אלא יום טוב האחרון שהוא עצור יום טוב הראשון מנ' הרי אתה דן הואיל וזה קרוי מקרא קדש וזה מקרא קדש מה זה עצור אף זה יהא עצור:
ספרי במדבר
ביום השמיני עצרת תהיה לכם – עצרו הכתוב מלצאת. הרי שהביא את קדשיו מבית פגי לירושלם, שומע אני יאכלם בירושלם וילן בבית פאגי? ת"ל ביום השמיני עצרת תהיה לכם, עצרו הכתוב מלצאת. אין עצירה אלא כניסה, שנאמר (ירמיה לו) ואני עצור לא אוכל לבוא בית ה', (ירמיהו ל״ג:א׳) ויהי דבר ה' אל ירמיהו שנית והוא עודנו עצור. אין לי אלא י"ט האחרון שאסור מלצאת; י"ט הראשון מנא לן? ודין הוא: הואיל וזה קרוי מקרא קודש וזה קרוי מקרא קודש, מה זה עצור מלצאת אף זה עצור מלצאת!