ירמיהו לח:ז מדרש: מדרש לקח טוב, ספרי זוטא, אוצר מדרשים ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

פס'. ותדבר מרים. דבור בכל מקום לשון קשה הוא וכן הוא אומר (בראשית מ״ב:ל׳) דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות. (במדבר כ״א:ה׳) וידבר העם באלהים ובמשה. ותדבר מרים ואהרן במשה מלמד ששניהם דברו אלא שמרים פתחה בדבר וכן אמר רבי נתן מרים היתה בצד צפורה בשעה שבא הנער ואמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה אמרה צפורה אוי לנשותיהם של אלו. אמרה מרים ולמה. אמרה צפורה שכיון שנתנבאו פורשין בעליהן מהן. מיד ידעה מרים והגידה לאהרן ושניהם דברו במשה אלא מלמד שהנשים דברניות הן. ומה מרים שלא נתכוונה לדבר באחיה לגנאי אלא לשבח כדי להרבות בפריה ורביה כך. המלשין בחבירו לגנאי על אחת כמה וכמה. על אודות האשה הכושית אשר לקח. מלמד שכל הרואה אותה היה מודה לנויה כענין שנאמר (בראשית י״א:כ״ט-ל׳) אבי מלכה ואבי יסכה, יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שהכל סכין ביפיה שנאמר (שם יב) ויראו אותה שרי פרעה ויהללו אותה אל פרעה. כך היתה צפורה הכל צופים ורואים ביפיה. ד״א הכושית. והלא מדינית היתה שנאמר (שמות ב׳:ט״ז) ולכהן מדין שבע בנות. אלא מה כושי זה משונה בעורו כך צפורה משונה במעשיה הטובים. ומשונה בנוי. כיוצא בו (תהלים ז) על דברי כוש זה קיש יו״ד במקום ו״ו כמו (בראשית לו) שפו ואונם. קוף תחת כף כמו (קהלת י״ב:ט׳) אזן וחקר תקן (ישעיה מ) מי תכן את רוח ה' כיוצא בו (ירמיהו ל״ח:ז׳) וישמע עבד מלך הכושי זה ברוך בן נריה משונה במעשיו שהיה עבד למלך צדקיהו. ויש אומרים על צדקיה שהיה חסיד גדול. אשר לקה בראשונה וריחקה הימנו. כי אשה כושית לקח. שנית למה נאמר לפי שיש בה מעשים טובים ונאה בנוי שיש אשה נאה בנוי ואין נאה במעשה אבל זו נאה בנוי ובמעשה:

ותדבר מרים ואהרן במשה, קשה היא לשון הרע שלא נצטרעה מרים אלא על לשון הרע שנא' ותדבר מרים ואהרן מרים פתחה הדברים ואמרה לאהרן והוסיף אהרן על דבריה ונשאו ונתנו בדבר. ר' שמעון אומר אף צפורה פתחה בדברים ואמרה למרים ומרים אמרה לאהרן ואהרן הוסיף על דבריהם ונשאו ונתנו בדברים ומה היו הדברים אמרו כיון שנתמנו הזקנים הדליקו כל ישראל נרות ועשו שמחה בשביל שעלו שבעים זקנים לשררה וכיון שראת מרים הנרות אמרה אשרי אלו ואשרי נשותיהן אמרה לה צפורה אל תאמרי אשרי נשותיהן אלא אוי לנשותיהן שמיום שדבר הקב״ה עם משה אחיך לא נזדקק לי מיד הלכה מרים אצל אהרן והיו נושאין ונותנין בדבר שנ' ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה על עסקי פרישתו מן האשה אמרו גיותן הוא משה וכי לא דבר הקב״ה אלא עמו בלבד כבר דבר עם נביאים הרבה ועמנו ולא פירשנו מנשותינו כמו שפירש שנ' הרק אך במשה דבר ה'. על אדות האשה הכושית, וכי כושית היתה והלא מדינית היתה אלא מה כושי ניכר במראיו מכל הבריות כך היתה צפורה ניכרת במראיה ובמעשיה מכל הנשים וכן הוא אומר שגיון לדוד אשר שר לי״י על דברי כוש בן ימיני (תהלים ז א) וכי כושי היה שאול והלא משבט בנימין היה אלא מה כושי ניכר במראיו מכל הבריות כך היה שאול ניכר במראיו ובמעשיו מכל ישראל. וכן הוא אומר וישמע עבד מלך הכושי (ירמיה לח ז) וכי כושי היה ברוך בן נריה אלא מה כושי ניכר במראיו מכל הבריות כך ברוך בן נריה היה ניכר במראיו ובמעשיו מכל ישראל. וכן הוא אומר הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל נאום י״י (עמוס ט ז) וכי כושים הם ישראל אלא מה כושי ניכר במראיו מכל הבריות כך היו ישראל ניכרין באהבתם מכל האומות לפני המקום. ר' יוסי אומר יש לך אשה שהיא נאה בילדותה וכשהיא מזקנת היא מתנוולת ומניין אתה אומר שהיתה צפורה נאה בילדותה ונאה בזקנותה אמ' על אודות האשה הכושית אשר לקח. ר' יהודה אומר יש לך ענייה בת ענייה שהיא נזקקת למלכות ואינה יודעת לנהוג במנהג המלכות ומניין אתה אומר שהיתה צפורה כושית בעניות וכושית במלכות אמ' על אודות האשה הכושית אשר לקח ומניין אתה אומר בשביל כך לקחה משה ת״ל כי אשה כושית לקח:

מ׳) ארבעה נקראו כושים: צפורה, ושאול, ישראל, וברוך בן נריה: צפורה – שנאמר על אדות האשה הכושית (במדבר י״ב:א׳), ושאול – שנאמר על דברי כוש בן ימיני (תהילים ז׳:א׳), וברוך בן נריה – שנאמר עבד הכושי (ירמיהו ל״ח:ז׳), וישראל – שנאמר הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (עמוס ט' ז').