ירמיהו מג:יא מדרש: מדרש אגדה, במדבר רבה ופסיקתא דרב כהנא

אלה מסעי בני ישראל. זה שאמר הכתוב [לכן] אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול (איוב לד י), בכל המסעות שהחזיר אותם וסיבב אותם הם גרמו לעצמם, שלא הלכו בדרכיו, ולא שמעו מצותיו, כי הקב"ה לא גילה סודיו ומסטיריו אלא לישראל שהם יראיו, כמו שאמר דוד ע"ה סוד ה' ליראיו (תהלים כה יד), ולא אמר הקב"ה לאומות העולם שמעו אלא לישראל, שנאמר שמעו דבר ה' בית יעקב וגו' (ירמי' ב ד), וכמה האומות מזבחים לאשרם ולגילולים, כדי שישמעו דבר ואינם שומעים, דכתיב פה להם ולא ידברו (תהלם קטו ה), ואשריו מי שהוא שומע לדבריו של הקב"ה, דכתיב ושומע לי ישכן בטח וגו' (משלי א לג), יתברך שמו של הקב"ה שהוא רוצה בתשובתן של ישראל, וישראל יהיו שומעים לדברי תורה, דכתיב לו עמי שומע לי וגו' (תהלים פא יד), מה כתב אחריו, כמעט אויביהם אכניע וגו' (שם שם טו), וכתיב לו הקשבת למצותי וגו' (ישעי' מח יח). אמרו רבותינו ז"ל ר' עזריה ור' יודה בר' סימן בשם ר' שמעון בר רב יצק קפדנותן של אבות ולא ענותנותן של בנים, קפדנותן של אבות מאבינו יעקב, שנאמר ויחר ליעקב וירב בלבן וגו' (בראשית לא לו), ולא ענותנותן של בנים מדוד, שנאמרו יברח דוד מניות ברמה ויבוא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי ה עוני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי (ש"א כ א), מזכיר שפיכות דמים בפיוס. ואמר ר' סימא בנוהג שבעולם חתן דר אצל חמיו ועובר לצאת מבית חמיו, אפשר שלא ימצא בידו דבר קל, וזה אפילו סכין לא נמצא בידו, והיינו דכתיב כי מששת את כל כי מה מצאת מכל כלי ביתך (בראשית לא לז), אמר הקב"ה ליעקב חייך בלשון הזאת שהוכחת את חמיך, בו בלשון אוכיח את בניך, הדא הוא דכתיב כה אמר ה' מה מצאו אבותיכם בי עול וגו' (ירמי' ב ה), ואמר שמעו דבר ה' (שם ב ד), ארבעה שומעין הן, יש שומע ומפסיד כאדם הראשון, שנאמר ולאדם אמר כי שמעת (לאשתך) [לקול אשתך] וגו' (בראשית ג יז). והפסיד, כי עפר אה ואל עפר תשוב (שם שם יט). יש שומע ומפסיד ומקבל שכר כאברהם אבינו, שנאמר כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה (שם כא יב), וקיבל שכר, שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע (שם שם). ויש מי שאיניו שומע ומקבל שכר כיוסף הצדיק, שנאמר ולא שמע אליה וגו' (שם לט י), וקבל שכר, שנאמר ויוסף הוא השלליט על הארץ וגו' (שם מב ו). ויש מי שאינו שומע ומפסיד כישראל, שנאמר ולא שמעו אלי ולא הטו את אזנם (ירמי' ז כו), ומה הפסידו אשר למות למות (ירמי' מג יא):

זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת (במדבר ה, כט), כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁל קִנְאוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לְעוֹלָם תִּהְיֶה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁפָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעוֹבְדֵי הָעֵגֶל בַּקִּנְאָה, כָּךְ יִפָּרַע מֵהֶם לַדּוֹרוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים לב, כא): הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם, מַה כְּתִיב (דברים לב, כד): מְזֵי רָעָב, נֶגֶד (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ, שֶׁכֵּן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס נְפִיחֵי כָפָן. (דברים לב, כה): מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב, כְּנֶגֶד אוֹתָן שֶׁהָרְגוּ בְּנֵי לֵוִי בַּחֶרֶב. (דברים לב, כד): וְקֶטֶב מְרִירִי, זֶה הַדֶּבֶר, כְּנֶגֶד (שמות לב, לה): וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם. (במדבר ה, כט): אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה (יחזקאל טז, לב): הָאִשָּׁה הַמְנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים, הָיָה נָבִיא מוֹכִיחָם שֶׁתַּחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. (במדבר ה, ל): אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, הָיָה מִתְנַבֵּא משֶׁה שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַנֹּאתָם, וּלְכָךְ כָּתַב בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה (במדבר ה, יד): וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, שֶׁהוּא מְדַבֵּר כְּנֶגֶד קִנְאַת הָעֵגֶל שֶׁעָבְרָה, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, שֶׁהוּא אוֹמֵר עַל הֶעָתִיד (במדבר ה, ל): וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, זֶה הָיָה בִּימֵי יְחֶזְקֵאל שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְקִנֵּא לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ח, ה): וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם שָׂא נָא עֵינֶיךָ דֶרֶךְ צָפוֹנָה וָאֶשָׂא עֵינַי דֶּרֶךְ צָפוֹנָה וְהִנֵּה מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ סֵמֶל הַקִּנְאָה הַזֶּה בַּבִּאָה. (במדבר ה, ל): וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', שֶׁהוֹכִיחָם יְחֶזְקֵאל עַל זֹאת לַהֲשִׁיבָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא הוֹעִיל. (במדבר ה, ל): וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן, זֶה יְחֶזְקֵאל, (במדבר ה, ל): אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁנִּבְּאוּ לָהֶם הוּא וְיִרְמְיָה הַכֹּהֵן, שֶׁיָּבֹאוּ עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנֻיּוֹת כְּשֵׁם שֶׁבָּאוּ עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וּבָאָה הַפֻּרְעָנֻוּת עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵיהֶם. אַתְּ מוֹצֵא בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל מֵתוּ בַּחֶרֶב, כָּךְ בִּימֵי אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים כְּתִיב בָּהֶם (ירמיה מג, יא): וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לָחָרֶב, בָּעֵגֶל מֵתוּ מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, כָּךְ בִּימֵי יִרְמְיָהוּ (ירמיה טז, ד): מְמוֹתֵי תַחֲלֻאִים יָמֻתוּ. בָּעֵגֶל מֵתוּ בַּדֶּבֶר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, לה): וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם, כָּךְ בִּימֵי יִרְמְיָהוּ, אֲשֶׁר לַדֶּבֶר לַדָּבֶר. בָּעֵגֶל כְּתִיב (שמות לב, לד): וּבְיוֹם פָּקְדִי, וּבִימֵי יְחֶזְקֵאל כְּתִיב (יחזקאל ט, א): קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת. (במדבר ה, לא): וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְנַקֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא יַעֲשׂוּ לוֹ עוֹד עָוֹן לְפָנָיו, שֶׁכָּךְ אָמַר לָהֶם עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל לו, כה כט): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וגו' וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וגו' וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וגו' וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וגו', (במדבר ה, לא): וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָֹּׂא אֶת עֲוֹנָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל לו, לב): לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה נְאֻם ה' אֱלֹהִים יִוָּדַע לָכֶם בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל. וּכְשֵׁם שֶׁמָּחַל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעֵגֶל וְנִתְרַצָּה לָהֶם וְשָׁכַן בְּתוֹכָם וְהִכְנִיסָם לָאָרֶץ, כָּךְ נִבָּא יְחֶזְקֵאל שֶׁכָּךְ יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, כא כח): וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ וגו' וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם וגו' וְהָיָה מִשְׁכָּנִי וגו' כִּי אֲנִי ה' מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם.

[ז] ר' תנחומא א' ליה ר' לעזר בשם ר' מאיר, ר' מנחמא ור' ביבי ר' לעזר בשם ר' מאיר, כל מקום שאמ' דבר, דברי, דברים, אלות ותוכחות הן. כת' אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל (דברים א:א), מה כת' תמן, מזי רעב ולחומי רשף (שם לב:כד). כת' דבר י"י אשר היה אל הושע בן בארי (הושע א:א), מה כת' תמן, כי אתם לא עמי (שם שם, ט). כת' דברי ירמיהו בן חלקיהו (ירמיה א:א), מה כת' תמן, ואשר למות למות ואשר לשבי לשבי (שם מג:יא).