ירמיהו מט:כח מדרש: מדרש שכל טוב, פרקי דרבי אליעזר ובראשית רבה

והוא יהיה פרא אדם. שהכל גדילין ביישוב, והוא גדל בפראים במדבר, שהן הארי והדוב הנמר והברדלס, וכל כיוצא בהן, ודוגמא הן פראים במדבר יצאו (לפעלם) [בפעלם] משחרי (טרף) [לטרף] וגו' (איוב כד ה), הן בני אדם שאין להם ברכות והן הארורין, או יאמר ידו בכל ויד כל אדם בו, שהכל בוזזין ממון והוא בוזז נפשות, זה פשוטו, יד כל בו, כי נבוכדנצר (וכל) [ובכל] די דארין בני אנשא (וחית) [וחיות] ברא (ועופא שמים) [ועוף שמיא] יהב בידך והשלטך (בכולהו) [בכלהון] (דניאל ב לח) לפי' נקרא כל והיתה ידו בבני ישמעאל, זש"ה לקדר (וממלכות) [ולממלכות] (קדר) חצור אשר הכה נבוכדנצר מלך בבל (ירמיה מט כח), שעצרן במדבר והרגן:

עַל שֵׁם בְּנוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, קֵדָר, נִקְרְאוּ בְּנֵי קֵדָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְקֵדָר וּלְמַמְלְכוֹת חָצוֹר״ וְכוּ'. עַל שֵׁם בְּנוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, קֵדְמָה, נִקְרְאוּ בְּנֵי קֶדֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶל בְּנֵי קֶדֶם״. עַל שֵׁם שֶׁיָּשְׁבוּ בַּאֲחֻזּוֹת קַיִן נִקְרְאוּ בָנָיו בְּנֵי קַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד״, וַהֲלֹא כָּל בְּנֵי קַיִן נִכְרְתוּ בְּמֵי הַמַּבּוּל, אֶלָּא עַל שֵׁם שֶׁיָּשְׁבוּ בַּאֲחֻזּוֹת קַיִן שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן״, כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר אֵשׁ מִזַּרְעוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל הֵם יִשְׁבְּתוּ מַלְכוּת אַשּׁוּר.

והוא יהיה פרא אדם - רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר: שהכל יהיו גדלים ביישוב, והוא יהיה גדל במדבר. רבי שמעון בן לקיש אמר: פרא אדם, וודאי שהכל בוזזים ממון, והוא בוזז נפשות. ידו בכל ויד כל בו, קרי בו כלבו, הוא והכלב שוים. מה הכלב אוכל נבלות, אף הוא אוכל נבלות. אמר רבי אלעזר: מתי ידו בכל, ויד כל בו? לכשיבא אותו שכתוב (דניאל ב): ובכל די דארין בני אנשא, חיות ברא, ועוף שמיא, יהב בידך והשלטך בכלהון, הה"ד (ירמיה מט): לקדר ולממלכות חצור, אשר הכה נבוכדנצר מלך בבל, נבוכד ראצר כתיב, שאצרן במדבר והרגן. על פני כל אחיו ישכון הכא את אמר: ישכון. והתם כתיב: נפל?! אלא כל זמן שהיה אברהם אבינו קיים, ישכון. וכשמת אברהם, נפל. עד שלא פשט ידו בבית המקדש, ישכון. כיון שפשט ידו בבית המקדש, נפל. בעולם הזה, ישכון, אבל לעתיד לבא, נפל: