ישעיהו א:ד מדרש: עין יעקב, ספרא, מדרש תנחומא ותנחומא בובר

תַּנְיָא: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים י״ד:א׳), בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם נוֹהֲגִים מִנְהַג בָּנִים אַתֶּם קְרוּיִים 'בָּנִים', [אֵין אַתֶּם נוֹהֲגִים מִנְהַג בָּנִים, אֵין אַתֶּם קְרוּיִים 'בָּנִים'], דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, [אַתֶּם] קְרוּיִים בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ד׳:כ״ב) "בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה". וְאוֹמֵר: (דברים ל״ב:כ׳) "בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם". וְאוֹמֵר: (ישעיהו א׳:ד׳) "זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים". וְאוֹמֵר: (הושע ב׳:א׳) "וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם: לֹא עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם: בְּנֵי אֵל חָי". מַאי 'וְאוֹמֵר'? וְכִי תֵּימָא: 'סְכָלִים' הוּא דְּמִיקְרוּ 'בְּנֵי', כִּי לֵית בְּהוּ הֵימְנוּתַיְהוּ לָא מִיקְרוּ 'בְּנֵי', תָּא שְׁמַע: וְאוֹמֵר: "בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם". וְכִי תֵּימָא: כִּי לֵית בְּהוּ הֵימְנוּתַיְהוּ הוּא דְּמִיקְרוּ 'בָּנִים', כִּי פַּלְחֵי לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לָא מִיקְרוּ 'בָּנִים', תָּא שְׁמַע, וְאוֹמֵר: "זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים". וְכִי תֵּימָא: "בָּנִים מַשְׁחִיתִים" הוּא דְּמִיקְרוּ, "בְּנֵי מְעַלְיָא" לָא מִיקְרוּ, תָּא שְׁמַע: וְאוֹמֵר: "וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם: לֹא עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם: בְּנֵי אֵל חָי". [תָּנוּ רַבָּנָן: (דברים י״ב:א׳) "אֵלֶּה הַחֻקִּים", אֵלּוּ הַמִּדְרָשׁוֹת. "וְהַמִּשְׁפָּטִים", אֵלּוּ הַדִּינִים. "אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן", זוֹ מִשְׁנָה. "לַעֲשׂוֹת", זוֹ מַעֲשֶׂה. "בָּאָרֶץ", יָכוֹל כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן לֹא יְהוּ נוֹהֲגִים אֶלָּא בָּאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה". אִי "כָּל הַיָּמִים", יָכוֹל יְהוּ נוֹהֲגִים בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בָּאָרֶץ". אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט, צֵא וּלְמַד מִמַּה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן: (שם) "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם" וְגוֹ'. מָה עֲבוֹדָה זָרָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף וְנוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ, אַף כָּל שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף, נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ].

[א] "וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו" – אין "נזירה" אלא הפרשה. וכן הוא אומר (יחזקאל יד, ז) "וינזר מאחרי ויעל גלוליו", ואומר (ישעיהו א, ד) "נזורו אחור". "וינזרו מקדשי בני ישראל" – על קדשי בני ישראל חייבים על פיגול נותר וטמא, ואין חייבים על קדשי העכו"ם משום פיגול נותר וטמא. "קדשי בני ישראל". אין לי אלא קדשי בני ישראל. קדשי עצמן מנין? תלמוד לומר "אשר הם מקדישים לי אני ה'" – לרבות את כולם.

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יִמְאָסֵם אֱלֹהַי כִּי לֹא שָׁמְעוּ לוֹ וְגוֹ' (הושע ט, יז). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי אָמַרְתִּי, שֶׁתִּהְיוּ נְטוּעִים בְּשַׁלְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְגוֹ' (עמוס ט, טו). אֵימָתַי, אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לַשּׂבַע. אַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם כֵּן, אֶלָּא וַיְחַפְּאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל ה' (מ״ב יז, ט). אַתֶּם נְתַתֶּם עָלַי אֲשֶׁר לֹא כֵן, וְאַף אֲנִי נָתַתִּי עֲלֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא כָּתוּב בְּתוֹרָתִי, גַּם כָּל חֹלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב (דברים כח, סא). וּמַה הֵם דְּבָרִים שֶׁלֹּא כֵן נְתַתֶּם עָלַי. שֶׁכֵּן יְשַׁעְיָה אָמַר, עָזְבוּ אֶת ה' נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל (ישעיה א, ד). אַל תֹּאמַר עָזְבוּ, אֶלָּא עֻזְּבוּ אִתִּי, כִּבְיָכוֹל. לָמָּה, אֶלָּא אֲנִי נִקְרֵאתִי, ה', ה' אֵל רַחוּם וְחָנוּן (שמות לד, ו). וּמִפְּנֵי עֲוֹנוֹתֵיכֶם, עֲשִׂיתֶם אוֹתִי לָאַכְזָרִי, וַהֲפַכְתֶּם מִדַּת רַחְמָנוּתִי לְאַכְזְרִיּוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: הָיָה ה' כְּאוֹיֵב בִּלַּע יִשְׂרָאֵל (איכה ב, ה). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ, וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב, הוּא נִלְחַם בָּם (ישעיה סג, י). לְפִיכָךְ אָמַר הוֹשֵׁעַ, מִי גָּרַם לָכֶם כָּל כָּךְ. עַל אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתֶּם, יִמְאָסֵם אֱלֹהַי כִּי לֹא שָׁמְעוּ לוֹ (הושע ט, יז). וּכְתִיב: וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ (דברים כח, סה). דָּבָר אַחֵר, אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם. וְאִם לֹא תִּשְׁמְעוּ, וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, עַל כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל, וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ (חגי א, י), שֶׁבִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹתֵיכֶם אַף הָאֻמּוֹת לוֹקִין. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִין הָאֻמּוֹת שֶׁבִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם לוֹקִין, הָיוּ מַעֲמִידִין לָהֶם שְׁנֵי אִיסְטְרַטְיוֹטִין לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת הַתּוֹרָה וְשֶׁלֹּא יֶחְטְאוּ. וְלֹא דַּיָּן שֶׁאֵין הָאֻמּוֹת מְשַׁמְּרִין אֶת יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא עוֹד הֵן מְבַטְּלִין אוֹתָן מִן הַמִּצְוֹת. שֶׁאִם יֶחְטְאוּ, כָּל הָעוֹלָם לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל. וְאִם אֵינָם חוֹטְאִין, כָּל הָעוֹלָם מִתְבָּרֵךְ בִּשְׁבִילָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִתְבָּרְכוּ בְּזַרְעֲךָ כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ (בראשית כו, ד). וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם, לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב (שמות כ, יט-כ). שֶׁאִם תֶּחְטְאוּ, אֵינִי עוֹנֶה אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי כַאֲשֶׁר קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ, כֵּן יִקְרְאוּ וְלֹא אֶשְׁמָע (זכריה ז, יג). לְכָךְ, לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף (שמות כ, כ).