ישעיהו א:כ מדרש: עין יעקב, מדרש שכל טוב, ויקרא רבה וספרי דברים

גְּמָרָא. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (בראשית ד׳:ז׳) "אִם תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ". אֶלָּא לְרַבִּי חֲנִינָא, לָמָּה לִי? סַלְקָא דַּעְתָּךְ "אִם תֵּיטִיב", אַגְרָא, "אִם לֹא תֵיטִיב", לָא אַגְרָא וְלָא דִּינָא, קָא מַשְׁמַע לָן. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (שם כד) "אָז תִּנָּקֶה מֵאָלָתִי" וְגוֹ'. [אֶלָּא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל, לָמָּה לִי? אִיצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא, הֵיכָא דְּנִיחָא לָהּ לְדִידָהּ וְלָא נִיחָא לֵיהּ לְדִידְהוּ, מַיְתִּי בְּעַל כּוֹרְחַיְהוּ, קָא מַשְׁמַע לָן. "אִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה", לָמָּה לִי? אִיצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ הֵיכָא דְּנִיחָא לְהוּ לְדִידְהוּ, וְלָא נִיחָא לָהּ לְדִידָהּ, נֵיתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ? קָא מַשְׁמַע לָן]. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (ויקרא כ״ו:ט״ו) "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" (שם) "וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ" אֶלָּא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל לָמָּה לִי? אִיצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" בְּרָכָה. "אִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ" לֹא בְּרָכָה וְלֹא קְלָלָה, קָא מַשְׁמַע לָן. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (ישעיהו א׳:כ׳) "אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם" וְגוֹ', "וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם" וְגוֹ'. אֶלָּא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל, לָמָּה לִי? אִצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ: "אִם תֹּאבוּ", טוֹב, "וְאִם תְּמָאֲנוּ", לֹא טוֹבָה וְלֹא רָעָה, קָא מַשְׁמַע לָן. מַאי, "חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ". אָמַר רָבָא: מִילְחָא גְּלַלְנִיתָא וְנַהֲמָא דְּשַׂעֲרֵי אַקוּשָׁא וּבַצְלֵי, דְּאָמַר מַר: פַּת פּוֹרְנִי חֲרֵבָה בְּמֶלַח וּבְצָלִים, קָשִׁים לַגּוּף כַּחֲרָבוֹת.

והנה הוא בפי אמתחתו, פעמים שתמצא במקרא פי שנתלה על תיבה הבאה, כגון כי פי ה' דיבר (ישעי' א כ), כלומר פיו של הקב"ה, פי הבאר (בראשית כט ב), בפי אמתחתו, פי צדיק (משלי י יא), פי כסיל (שם יח ז), פי האתון (במדבר כב כח), וכל דומיהן, ופעמים שהיא עומדת על עצמה, כגון כי פי הוא צוה (ישעי' לד טז), ויגע על פי (ירמי' א ט), כי פי המדבר אליכם (בראשית מב יב), וכל דומיהן, ואין להם היכר זולתי הענין מודיע טעמן:

אָמַר רַבִּי אַחָא בֶּן אֶלְיָשִׁיב חֻקִּים שֶׁמְבִיאִים אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ד, ג): וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם, הוּא שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא עֵץ חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר הַסַּיִּף וְהַסֵּפֶר נִתְּנוּ מְכֹרָכִין מִן הַשָּׁמַיִם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם שְׁמַרְתֶּם מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסֵפֶר זֶה הֲרֵי אַתֶּם נִצּוֹלִים מִן הַסַּיִּף, וְאִם לָאו סוֹף שֶׁהוּא הוֹרֵג אֶתְכֶם, וְהֵיכָן הוּא מַשְׁמָעָן שֶׁל דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כט): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים, אֶת דֶּרֶךְ, זוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וְאַחַר כָּךְ עֵץ הַחַיִּים, זוֹ תּוֹרָה. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הַכִּכָּר וְהַמַּקֵּל נִתְּנוּ מְכֹרָכִין מִן הַשָּׁמַיִם, אָמַר לָהֶם אִם שְׁמַרְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה הֲרֵי כִּכָּר לֶאֱכֹל, וְאִם לָאו הֲרֵי מַקֵּל לִלְקוֹת בּוֹ, הֵיכָן הוּא מַשְׁמָעוֹ שֶׁל דָּבָר (ישעיה א, יט כ): אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ, וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, חֲרוּבִין תֹּאכֵלוּ. אָמַר רַבִּי אַחָא צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לְחָרוּבָא עֲבַדּוּן תָּתוֹבָא, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא יָאָה מִסְכֵּנוּתָא לִבְרַתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב כְּעַרְקָא סוּמְקָא בְּרֵישָׁא דְּסוּסְיָא חִוָרָא.