ישעיהו ה:יג מדרש: במדבר רבה, אסתר רבה, עין יעקב ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר (במדבר ג, יד), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סח, ז): אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵי אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיוּ יְחִידִים אֶלָּא הִפְרֵיתִי אוֹתָן וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָן וַעֲשִׂיתִים בָּתִּים שֶׁיֵּשְׁבוּ בָּהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, כֵּיצַד, דָּוִד הָיָה יְחִידִי וְעָשִׂיתִי אוֹתוֹ בַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כא, כב): בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר ה'. וְאַהֲרֹן הָיָה יְחִידִי וְעָשִׂיתִי אוֹתוֹ בַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, כ): בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת ה' (תהלים קלה, יט): בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת ה'. וְאַף יִשְׂרָאֵל יְחִידִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג): וּמִי כְעַמְךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ וגו', וְהִרְבָּה אוֹתָן הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, י): ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וגו', הֱוֵי: מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהִים מוֹשִׁיב וגו', שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָה אַחַת לְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא אָמְרָה לוֹ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁבְּשֵׁשֶׁת יָמִים בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם, מִשִּׁשָּׁה וּלְכָאן מַהוּ עוֹשֶׂה, אָמַר לָהּ מַעֲלֶה סֻלָּמוֹת וּמוֹרִיד סֻלָּמוֹת, פְּלוֹנִי שֶׁהָיָה עָשִׁיר יַעֲנִי וּפְלוֹנִי שֶׁהָיָה עָנִי יַעֲשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, ז): ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר וגו'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אוֹמֵר לֹא הֱשִׁיבָהּ כֵּן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהּ מְזַוֵּג בְּעוֹלָמוֹ זִוּוּגִים וְאוֹמֵר פְּלוֹנִי יִשָֹּׂא פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּנָּשֵׂא לִפְלוֹנִי וּמוֹשִׁיבָן בְּבָתֵּיהֶן. אָמְרָה לוֹ יְכוֹלָה אֲנִי לְזַוֵּג אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד, שָׁתַק רַבִּי יוֹסֵי וְהָלַךְ לוֹ, מֶה עָשְׂתָה, הֵבִיאָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת וְזִוְּגָתַן זֶה לָזֶה, אָמְרָה לָהֶם פְּלוֹנִי יִשָֹּׂא פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּנָּשֵׂא לִפְלוֹנִי, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ עִמָּהֶן בַּלַּיְלָה נָפְלָה קְטָטָה בֵּינֵיהֶן וְעָמְדוּ וְהִכּוּ אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ, לַבֹּקֶר הָלְכוּ אֶצְלָהּ דֵּין רֵישֵׁיהּ פָּצוּעַ, וְדֵין יָדֵיהּ פָּצוּעַ. שָׁלְחָה בִּשְׁבִיל רַבִּי יוֹסֵי וְסִפְּרָה לוֹ הַמַּעֲשֶׂה, אָמַר לָהּ אִם הַדָּבָר הַזֶּה קַל הוּא בְּעֵינַיִךְ קָשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם כִּקְרִיעַת יַם סוּף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה וגו', מַהוּ אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְדָן אוֹתָם וּמֵבִיא זֶה מִמָּקוֹם אֶחָד וְזֶה מִמָּקוֹם אַחֵר וּמוֹשִׁיבָן בְּבַיִת אֶחָד. מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, שֶׁהוּא מוֹצִיאָן מִבָּתֵּיהֶם אֲסוּרִים בְּעַל כָּרְחָן וּמְזַוְּגָן. בַּכּוֹשָׁרוֹת, אִם אֵינָן זוֹכִין בּוֹכִין, וְאִם זָכוּ מְשׁוֹרְרִין. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, שֶׁהוּא מְזַוֵּג לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּמוֹתָן. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהִים מוֹשִׁיב, מִי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אִשָּׁה הֲגוּנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָן בָּתִּים, וְאֵין יָחִיד אֶלָּא לָשׁוֹן גְּדֻלָּה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית כו, י): כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם, וְאוֹמֵר (שמואל ב ז, כג): וּמִי כְעַמְךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, וְהוּא מוֹצִיא מֵהֶם בָּנִים בַּעֲלֵי תּוֹרָה, אוֹסְרִים וּמַכְשִׁירִים, הֱוֵי: מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. (תהלים סח, ז): אַךְ סוֹרְרִים, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא אִשָּׁה הֲגוּנָה לוֹ, יוֹצְאִין מֵהֶם בָּנִים עַמֵּי הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סח, ז): שָׁכְנוּ צְחִיחָה, וְאֵין צְחִיחָה אֶלָּא לְשׁוֹן צָמָא, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה ה, יג): צִחֵה צָמָא, וּמַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: צְחִיחָה, שֶׁהֵן צְמֵאִים בְּלֹא תוֹרָה, הֵיךְ מָה דְתֵימָא (עמוס ח, יא): לֹא רָעֵב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמֵא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי ה', דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים, מִי הָיָה זֶה עַמְרָם וְיוֹכֶבֶד, בִּזְכוּת לְהוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִוֵּג יוֹכֶבֶד לְעַמְרָם בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲמֹד מֵהֶם גּוֹאֵל וְיִגְאַל יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּרְדוּ יְחִידִים לְמִצְרַיִם בְּשִׁבְעִים נָפֶשׁ, וַעֲשָׂאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, ז): וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וגו', מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, עַל שֶׁהִרְחִיקוּ עַצְמָן מִן הַזְּנוּת הוֹצִיאָן מִמִּצְרַיִם, וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (שיר השירים ד, יב): גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה וגו', גַּן נָעוּל, אֵלּוּ הַבְּתוּלוֹת, גַּל נָעוּל, אֵלּוּ נְשֵׁי הָאֲנָשִׁים, מַעְיָן חָתוּם, אֵלּוּ הַפְּנוּיוֹת. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּתָם אֲנִי גוֹאֵל אֶת בָּנַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (שיר השירים ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, בִּזְכוּת כֵּן שְׁלָחַיִךְ (שמות יג, יג): וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, הֱוֵי: בִּזְכוּת הַנָּשִׁים כְּשֵׁרוֹת יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לְכָךְ נֶאֱמַר: מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, מַהוּ בַּכּוֹשָׁרוֹת, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בַּכּוֹשָׁרוֹת, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לֹא הוֹצִיאָם אֶלָּא בְּחֹדֶשׁ כָּשֵׁר לָצֵאת, לֹא בְּתַמּוּז מִפְּנֵי הַשָּׁרָב, וְלֹא בְּטֵבֵת מִפְּנֵי הַצִּנָּה, אֶלָּא בְּנִיסָן שֶׁהוּא כָּשֵׁר לָצֵאת בּוֹ לַדֶּרֶךְ, לֹא חַמָּה קָשָׁה וְלֹא צִנָּה קָשָׁה, וְאִם תֹּאמַר תִּשְׁרֵי הֲרֵי יֵשׁ בּוֹ עוֹנוֹת גְּשָׁמִים, הֱוֵי: בַּכּוֹשָׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּכּוֹשָׁרוֹת, אוֹתָן שֶׁהָיוּ בּוֹכִין, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל וּמשֶׁה (שמות ב, ו): וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה, וְכֵן (שמות ב, כג): וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', הֲרֵי הֵם מְשׁוֹרְרִין עַכְשָׁו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: בַּכּוֹשָׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בְּכִיָּה וְשִׁירָה יֵשׁ כָּאן, הַמִּצְרִיִּים בּוֹכִים מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בְּזוּזִים, שֶׁבְּזָזוּם יִשְׂרָאֵל וְרִיקְנוּ בָּתֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לו): וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם, וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ מְשׁוֹרְרִים, שֶׁהָיוּ טְעוּנִים בִּזַּת שׂוֹנְאֵיהֶם, הֱוֵי: בַּכּוֹשָׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, אֲדוֹנוֹ שֶׁל עֶבֶד בּוֹכֶה שֶׁבָּרַח עַבְדּוֹ לְפָנָיו, וְעֶבֶד מְשׁוֹרֵר שֶׁנִּפְנָה מִן הַשִּׁעְבּוּד, כָּךְ הַמִּצְרִיִּים בּוֹכִין שֶׁבָּרְחוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, ה): וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה שֶׁנִּפְנוּ מִן הַשִּׁעְבּוּד, הֱוֵי: בַּכּוֹשָׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, בְּאֵיזֶה זְכוּת יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אָמַר רַבִּי חִילְפַיי בִּזְכוּת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּכּוֹשָׁרוֹת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (הושע יב, ה): וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ. דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, רַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים בִּזְכוּת הַנָּשִׁים, הָאִמָּהוֹת הַכְּשֵׁרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּכּוֹשָׁרוֹת. בְּכִשְּׁרוֹן אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בַּכּוֹשָׁרוֹת, בַּיָּפוֹת וּכְשֵׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, בִּזְכוּת הַכְּשֵׁרִים שֶׁהָיוּ בָּהֶם יָצְאוּ, וּמִי הָיוּ הַכְּשֵׁרִים שֶׁהָיוּ בָּהֶם, אֶלָּא זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּמִצְרַיִם, שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי הָיוּ עוֹבְדִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמָלִין עַצְמָן, לְפִיכָךְ משֶׁה מְקַלְּסָן בְּסוֹף מִיתָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ט): כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ, הֱוֵי: בִּזְכוּת הַכְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶם יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, בִּזְכוּת מַה יָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִפְנֵי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵם עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת לוֹ מִשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, מו): וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל מְנָת (שמות כט, מו): לְשָׁכְנִי בְּתוֹכָם, הֱוֵי: לֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁכָּן. וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי בִּזְכוּת מָה יָצְאוּ, שֶׁמָּא בִּזְכוּת אֹהֶל מוֹעֵד יָצְאוּ אַף הֵם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לֹא, אֶלָּא בִּזְכוּת עַצְמָן יָצְאוּ, לְפִיכָךְ כֵּיוָן שֶׁהוּא בָּא לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּרֹאשׁ הַסֵּפֶר הוּא מַזְכִּיר אֹהֶל מוֹעֵד וִיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד, מַזְכִּיר מִיָּד (במדבר א, א): לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁלֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת אֹהֶל מוֹעֵד, אֲבָל בְּנֵי לֵוִי שֶׁיָּצְאוּ בִּזְכוּת עַצְמָן, כֵּיוָן שֶׁהוּא בָּא לִמְנוֹתָן אֵינוֹ מַזְכִּיר בְּפָרָשָׁתָן לֹא אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא יְצִיאַת מִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר.

רַבִּי עֲזַרְיָה פָּתַח (משלי כג, לא): אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתְאָו לְדַם נִדָּה וּלְדַם זִיבָה. כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, בַּכִּיס כְּתִיב, לָשׁוֹן נָקִי, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (משלי א, יד): כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ. יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף שֶׁאִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לוֹ כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה רָאִיתִי וְהוּא אֵינוֹ פּוֹרֵשׁ מִמֶּנָּהּ. אָמַר רַבִּי אָסֵי אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא סוֹף שֶׁהוּא מְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וּמְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא. דָּבָר אַחֵר, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, וַדַּאי מַסְמִיק לֵיהּ, כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, הוּא נוֹתֵן עֵינָיו בַּכּוֹס, וְחֶנְוָנִי נוֹתֵן עֵינָיו בַּכִּיס. יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף עָבֵיד בֵּיתֵיהּ מֵישְׁרָא, אֲמַר מַה דְּהָדֵין קִיתוֹנָא דְּנַחֲשָׁא עָבֵיד קִיתוֹנָא דְּחַסְפָּא עָבֵיד, וּמְזַבֵּין לֵיהּ וְשָׁתֵי חַמְרָא בְּטִימִיתֵיהּ. וּמַה דָּא קִידְרָא דִּנְחָשָׁא עָבֵיד קִידְרָא דְּחַסְפָּא עָבֵיד, וּמְזַבֵּין לֵיהּ וְשָׁתֵי חַמְרָא בְּטִימִיתֵיהּ. רַבִּי יִצְחָק בַּר רַדִּיפָה אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵי סוֹף שֶׁמּוֹכֵר כָּל כְּלֵי בֵיתוֹ וְשׁוֹתֶה בָּהֶם יַיִן. אָמַר רַבִּי אַחָא מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מוֹכֵר כָּל כְּלֵי בֵיתוֹ וְשׁוֹתֶה בָּהֶם יַיִן, אֲמַרֵי בְּנוֹי לֵית הָדֵין אֲבוּנַן שָׁבֵיק לָן כְּלוּם, מֶה עָשׂוּ אַשְׁקוּנֵיהּ וְשַׁקְלוּנֵיהּ וְטַעֲנוּנֵיהּ וְיַהֲבוּנֵיהּ בְּחַד בֵּית עָלַם, עָבְרִין שָׁפָאִין שָׁנְאוֹן בִּתְרַע בֵּית עָלְמָא, וּשְׁמַעוּן אַנְגַרְיָא בִּמְדִינְתָּא, פְּרַקוּן טוֹעֲנֵיהוֹן בְּגוֹ בֵּית עָלְמָא הַהוּא, אֲמַרִין נֵיזֵל וְנֶיחֱמֵי מַה קָּלָא בִּמְדִינְתָּא, אִתְעַר הַהוּא סָבָא מִשִּׁינְתֵיהּ חָמָא זִיקָא יְהִיבָא לְעֵיל מִן רֵאשֵׁיהּ שְׁרָא יָתֵיהּ וְיַהֲבֵיהּ בְּפוּמֵיהּ וּשְׁתֵי שָׁתֵי עַד דְּנָיֵים שִׁינְתֵיהּ, לְבָתַר תְּלָתָא יוֹמִין אֲמַרִין בְּנֵיהּ לֵית אֲנַן אַזְלִינַן וַחֲזִינַן מָה הַהוּא אֲבוּנַן עָבֵיד, אֲזַלוּן וְאַשְׁכְּחוּנֵיהּ וְהָא זִיקָא יְהִיב בְּפוּמֵיהּ, אָמְרֵי אַף הָכָא לָא שָׁבֵיק לָךְ בָּרְיָיךְ, הוֹאִיל וַהֲוָא לָךְ מִן שְׁמַיָא לֵית אֲנַן יָדְעִין מַה נַּעֲבֵד לָךְ. עֲבַדֵּי בֵּינֵיהוֹן תַּקָּנָה כָּל חַד וְחַד הֲוָה מַשְׁקֶה לֵיהּ יוֹמָא. כְּתִיב (משלי כג, לד): וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל. כַּהֲדָא אִילְפָא דְּדָמְכָא בְּפִילַגּוֹס דְּיַמָּא, וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, כַּהֲדֵין תַּרְנְגוֹלָא דְּיָתֵיב בְּרֵישׁ חַבְלָא אָזֵיל וְאָתֵי אָזֵיל וְאָתֵי, כַּהֲדֵין קְבַרְנִיטָא דְּיָתֵיב בְּרֵישׁ תּוֹרְנָא אָזֵיל וְאָתֵי אָזֵיל וְאָתֵי. (משלי כד, לה): הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי, מְחוֹ לֵיהּ וְלָא מַרְגִּישׁ. (משלי כד, לה): הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי, טְלַמּוּן לֵיהּ וְלָא יָדַע. שָׁתֵי שִׁכְרָא חַמְשָׁא קוּסְטִין אַמֲרִין לֵיהּ עֲשָׂרָה קוּסְטִין אִישְׁתֵּית. וְאִם תֹּאמַר דְּמִיתְעַר הוּא מִשִּׁנְתֵיהּ וְאַנְשֵׁי לֵיהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (משלי כד, לה): מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְּשֶׁנּוּ עוֹד. (משלי כד, כט): לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, רַב הוּנָא אָמַר לְמִי שֶׁאֵינוֹ עָמֵל בַּתּוֹרָה. (משלי כד, כט): לְמִי מִדְיָנִים, לְמִי דִּינִין. (משלי כד, כט): לְמִי שִׂיחַ, לְמִי פִּיטָטִין. (משלי כד, כט): לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי פִּדְעִין דְּמַגָּן. (משלי כד, ל): לַמְּאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד בַּר נָשׁ, דַּהֲוָה אָלֵיף לְמִשְׁתֵּי תְּרֵי עֲשַׂר קִיסְטִין דַּחֲמַר בְּכָל יוֹם, יוֹמָא חַד אִשְׁתֵּי חַד עֲשַׂר קִיסְטִין, דְּמַךְ וְלָא אֲתָא שִׁינְתָא. קָם בַּחֲשׁוֹכָא אֲזַל לְבֵי קַפֵּילָא אֲמַר לֵיהּ זַבּוּן לִי חַד קִיסְטָא. אֲמַר לֵיהּ לָא פְּתַחְנָא לָךְ דְּהִיא חֲשֵׁיכָא וְצָרֵי לִי מִן נָטוֹרַיָא. תְּלָא עַיְינֵיהּ וַחֲזָא נוּקְבָא בְּתַרְעָא, אֲמַר לֵיהּ הַב לִי מִינֵיהּ בַּהֲדֵין נוּקְבָא, אַתְּ מְפַנֵּי מִלְּגָיו וַאֲנָא שָׁתֵי מִלְּבַר, עֲבַד לֵיהּ כֵּן. אִשְׁתֵּי וּדְמַךְ קֳדָם תַּרְעָא, עֲבַרוּן עֲלֵיהּ נָטוֹרַיָא סְבוּרְנֵיהּ דְּהוּא גַנָב, מַחֲיוּנֵיהּ וּפַדְעוּנֵיהּ, וּקְרוֹ עֲלֵיהּ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמַאן פִּדְעִין דְּמַגָּן. לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם, לְמַאן שִׁמְשִׁין דְּעַיְינִין, כָּל אֵלֶּה לְמִי לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, זֶה שֶׁנִּכְנָס לְבֵי קַפֵּילָא קַדְמָאי וְנָפֵק בַּתְרָאי, לַבָּאִים לַחְקוֹר מִמְסָךְ, מִן דְּשָׁמַע הָן אִית לֵיהּ חַמְרָא טָבָא רָדֵיף בַּתְרֵיהּ, מַה כְּתִיב בּוֹ בַּסּוֹף (משלי כד, לב): אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין אָדָם לְחַוָּה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי אוֹתוֹ הָעֵץ שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן עֲנָבִים הָיוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לב, לב): עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ, הַלָּלוּ הֵבִיאוּ מְרוֹרוֹת לָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין נֹחַ לְבָנָיו לְעַבְדוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ט, כא): וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אָמַר אָרוּר כְּנָעַן. דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹנִי זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין לוֹט לִבְנוֹתָיו לְמַמְזְרוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יט, לג): וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ (בראשית יט, לו): וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן. דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹנִי זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין אַהֲרֹן לְבָנָיו לְמִיתָה, דְּתָנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא מֵתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלָּא שֶׁנִּכְנְסוּ שְׁתוּיֵי יַיִן לְאֹהֶל מוֹעֵד. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת נֶאֱמָן, מְצָאוֹ עוֹמֵד עַל פֶּתַח הַבַּית וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ בִּשְׁתִיקָה, וּמִנָּה בֶּן בַּיִת אַחֵר תַּחְתָּיו, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִפְּנֵי מָה הָרַג אֶת הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁצִּוָּה אֶת הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ אַל תִּכָּנֵס בְּפֶתַח הַבַּיִת, אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ הָרַג לָרִאשׁוֹן, כָּךְ (ויקרא י, ב): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִפְּנֵי מָה מֵתוּ, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁמְּצַוֶּה אֶת אַהֲרֹן וְאָמַר לוֹ (ויקרא י, ט): יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ, אָנוּ יוֹדְעִין מִתּוֹךְ כָּךְ שֶׁלֹא מֵתוּ אֶלָּא מִפְנֵי הַיַּיִן. דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין לַגָּלוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ה, יא): הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ מֵאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ (ישעיה ה, יא): לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת, דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן לְשֵׁבֶט יְהוּדָה וְשֵׁבֶט בִּנְיָמִין לַגָּלוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כח, ז): וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ, אֵלֶּה וְגַם אֵלֶּה. דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין מַלְכוּת לְמַלְכוּת לַהֲרִיגָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ה, ב): בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר בִּטְּעֵם חַמְרָא, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אָמַר (דניאל ה, ל): בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא כַשְׂדָּאָה. דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְוַשְׁתִּי לַהֲרִיגָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ קָצַף עָלֶיהָ וַהֲרָגָהּ.

קלח אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל פַּרְנָס שֶׁמַּנְהִיג אֶת הַצִּבּוּר בְּנַחַת, זוֹכֶה וּמַנְהִיגָם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו מ״ט:י׳) "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם, וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם". וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה דֵּעָה שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (שׁמואל א ב) "כִּי אֵל דֵּעוֹת ה'". [וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּדוֹל מִקְדָּשׁ שֶׁנִּתָּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ט״ו:י״ז) "פָּעַלְתָּ ה', מִקְדָּשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ". מַתְקִיף לָהּ רַב אַדָא קַרְחִינָאָה: אֶלָּא מֵעַתָּה, גְּדוֹלָה נְקָמָה שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, דִּכְתִיב: (תהילים צ״ד:א׳) "אֵל נְקָמוֹת ה', אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ"? אָמַר לֵיהּ: לְמִלְּתֵיהּ, הָכִי נַמִּי. כִּדְעוּלָא, דְּאָמַר עוּלָא: שְׁתֵּי הוֹפָעִיּוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? אַחַת לְמִדַּת טוֹבָה, וְאַחַת לְמִדַּת פֻּרְעָנוּת. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, שֶׁזֶּה נִתָּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, וְזֶה נִתָּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת]. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, לַסּוֹף מִתְעַשֵּׁר, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כ״ד:ד׳) "וּבְדַעַת, חֲדָרִים יִמָּלְאוּ, כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים". וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה, אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו כ״ז:י״א) "כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא, עַל כֵּן לֹא יְרַחֲמֶּנּוּ עֹשֵׁהוּ, וְיֹצְרוֹ לֹא יְחֻנֶּנּוּ". וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הַנּוֹתֵן פִּתּוֹ לְמִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה, יִסּוּרִין בָּאִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (עובדיה א׳:ז׳) "לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזוֹר תַּחְתֶּיךָ, אֵין תְּבוּנָה בּוֹ". וְאֵין 'מָזוֹר' אֶלָּא יִסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושׁע ה) "וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת חָלְיוֹ, וִיהוּדָה אֶת מְזֹרוֹ". וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה, לַסּוֹף גּוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ה׳:י״ג) "לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָּעַת".