ישעיהו ט:יט מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ועין יעקב

ואמר ליה רב נחמן לרב יצחק מאי דכתיב (מלכים ב ח א) כי קרא ה׳ לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים בהנך ז׳ מאי אכול אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן שנה ראשונה אכלו מה שבבתים. שניה אבלו מה שבשדות ובכרמים. שלישית בשר בהמה טהורה רביעית בשר בהמה טמאה. חמישית בשר שקצים ורמשים. ששית בשר בניהם ובנותיהם. שביעית בשר זרועותיהם לקיים מה שנאמר (ישעיה ט יט) איש בשר זרועו יאכלו:

ח אָמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב: (מלכים־ב ח) "כִּי קָרָא ה' לָרָעָב, וְגַם בָּא אֶל הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים", בְּהַנָךְ שֶׁבַע שָׁנִים, מַאי אָכוּל? אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה אָכְלוּ מַה שֶּׁבַּבָּתִּים. שְׁנִיָּה אָכְלוּ מַה שֶּׁבַּשָּׂדוֹת וּבַכְּרָמִים. שְׁלִישִׁית, בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה. רְבִיעִית, בְּשַׂר בְּהֵמָה טְמֵאָה. חֲמִשִּׁית, בְּשַׂר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. שִׁשִּׁית, בְּשַׂר בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם. שְׁבִיעִית, בְּשַׂר זְרוֹעוֹתֵיהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ט׳:י״ט) "אִישׁ בְּשַׂר זְרֹעוֹ יֹאכֵלוּ".

מא אָמַר רַב יְהוּדָה: (אמר רב) מַאי דִּכְתִיב: (דברים ל״ב:ב׳) "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי", זוֹ רוּחַ מַעֲרָבִית הַבָּאָה מֵעָרְפּוֹ*) שֶׁל עוֹלָם. (שם) "תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי", זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית, שֶׁמַּזֶּלֶת [אֶת] הַזָּהָב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (ישעיהו מ״ו:ו׳) "הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס". "כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא", זוֹ רוּחַ מִזְרָחִית, שֶׁמַּסְעֶרֶת אֶת כָּל הָעוֹלָם כְּשָׂעִיר. "וּכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׁב", זוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית, (שמעלת) [שֶׁהִיא מַעֲלַת] רְבִיבִים וּמְגַדֶּלֶת עֲשָׂבִים. תַּנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עוֹלָם, לְאַכְסַדְּרָה הוּא דּוֹמֶה, וְרוּחַ צְפוֹנִית אֵינָהּ (מסוככת) [מְסוֹבֶבֶת], וּכְשֶׁחַמָּה מַגַּעַת לְקֶרֶן מַעֲרָבִית צְפוֹנִית נִכְפֶּפֶת וְעוֹלָה לְמַעְלָה מִן הַרָקִיעַ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עוֹלָם לְקֻבָּה הוּא דּוֹמֶה וְרוּחַ צְפוֹנִית (מסוככת) [מְסוֹבֶבֶת], וּכְשֶׁחַמָּה מַגַּעַת לְקֶרֶן מַעֲרָבִית צְפוֹנִית, מַקֶּפֶת [וְחוֹזֶרֶת] אֲחוֹרֵי הַכִּפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת א׳:ו׳) "הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם, וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן" [וְגוֹ']. "הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם", בַּיּוֹם. "וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן", בַּלַּיְלָה. "סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, [וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ]", אֵלּוּ פְּנֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, שֶׁפְּעָמִים מְסוֹבַבְתָּן וּפְעָמִים מְהַלַּכְתָּן. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אֲתָאָן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. (איוב ל״ז:ט׳) "מִן הַחֶדֶר תָּבוֹא סוּפָה", זוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית, "וּמִמְּזָרִים קָרָה", זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית. "מִנִּשְׁמַת אֵל יִתֵּן קָרַח", זוֹ רוּחַ מַעֲרָבִית. "וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק", זוֹ רוּחַ מִזְרָחִית. וְהָאָמַר מַר: רוּחַ דְּרוֹמִית מַעֲלַת רְבִיבִים, וּמְגַדֶּלֶת עֲשָׂבִים? לָא קַשְׁיָא, הָא דְּאַתְיָא מִטְרָא בְּנִיחוּתָא, הָא, בִּשְׁפִיכוּתָא. אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי דִּכְתִיב: (שם) "מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה"? זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית, שֶׁמַּזֶּלֶת אֶת הַזָּהָב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (ישעיהו מ״ו:ו׳) "הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס". אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא, אָמַר רַב חִסְדָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא הֻגְשְׁמָה רוּחַ דְּרוֹמִית, דִּכְתִיב: (שם ט) "וַיִּגְזֹר עַל יָמִין וְרָעֵב, וַיֹּאכַל עַל שְׂמֹאול וְלֹא שָׂבֵעוּ". וּכְתִיב: (תהלים פט) "צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם". וְאָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא, אָמַר רַב חִסְדָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (לא ירדו גשמים) [אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין] מֵאוֹצָר טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כ״ח:י״ב) "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב". בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, (ושרויים בארצם) [וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָם], גְּשָׁמִים יוֹרְדִים מֵאוֹצָר טוֹב, וּבִזְמַן שֶׁאֵין (שרויים בארצם) [יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָם], אֵין [גְּשָׁמִים] יוֹרְדִים מֵאוֹצָר טוֹב.