וְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם־כֶּ֔בֶשׂ וְנָמֵ֖ר עִם־גְּדִ֣י יִרְבָּ֑ץ וְעֵ֨גֶל וּכְפִ֤יר וּמְרִיא֙ יַחְדָּ֔ו וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן נֹהֵ֥ג בָּֽם׃
ספרא
[ב] וכן הוא אומר (ישעיהו יא, ו): "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן. וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה" – מלמד שתינוק מישראל עתיד להושיט את ידו לתוך גלגל עינו של צפעוני ומוציא מרה מתוך פיו. וכן הוא אומר "גמול ידו הדה" – זו חיה ההורגת את הבריות.
מדרש לקח טוב
פס'. ונתתי שלום בארץ. מלמד שהשלום כנגד הכל. ושכבתם ואין מחריד. אינכם יראים מכל בריה. והשבתי חיה רעה מן הארץ. רבי שמעון אומר משביתן שלא יזיקו. כלומר בעולם יהו חיות אבל לא יזיקו. וכן הוא אומר (ישעיהו י״א:ו׳) וגר זאב עם כבש ופרה ודוב תרעינה ושעשע יונק. מלמד שהתינוק מישראל משעשע באצבעו לתוך גלגל עינו. וחרב לא תעבור בארצכם. אפילו חרב של שלום כגון פרעה שעבר בימי יאשיהו:
מדרש שמואל
ויהי בבואם וירא את אליאב וגו' ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו וגו' (שמואל א' ט"ז ז'), למה שהיה קפדן. ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים וגו' (שם שם י"א), אמר רבי לוי הפסוק הזה ברוח הקודש נאמר, התמו על שם תם עונך בת ציון (איכה ד' כ"ב), הנערים, ונער קטן נוהג בם (ישעי' י"א ו'), ויאמר עוד (שם) [על שם עוד] ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים (זכרי' ח' ד') שאר, [על שם] שאר יעקב (ישעי' י' כ"א), הקטן, על שם הקטן יהיה לאלף (שם ס' כ"ב), והנה, על שם הנה על ההרים רגלי מבשר (נחום ב' א'), רועה, רעה עמך בשבטיך (מיכה ז' י"ד) בצאן, ואתן צאני (וצאן) [צאן] מרעיתי (יחזקאל ל"ד ל"א), ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו וגו' (שם), אמר רבי שמואל בר נחמן לפי שבעולם הזה לא ישבו שני גדולי עולם ישי ושמואל עד שישב דוד ביניהם, (כך) [אבל] לעתיד לבא אין כל מחיצה ומחיצה של צדיקים שאין דוד עומד על גבה.