ישעיהו יב:ה מדרש: שיר השירים רבה ומדרש תהילים

דָּבָר אַחֵר, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית טו, ו): וְהֶאֱמִין בַּה'. מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, זֶה יִצְחָק, מַה זֶּה הַשְֹּׂנִיר שׂוֹנֵא אֶת הַנִּיר, כָּךְ לֹא נִתְנַסָּה יִצְחָק אֶלָּא פַּעַם אַחַת בִּלְבָד. וְחֶרְמוֹן, זֶה יַעֲקֹב, מַה חֶרְמוֹן זֶה כָּל טוּבוֹ נָתוּן בְּזוּטוֹ, כָּךְ כְּהֻנָּה מִיַּעֲקֹב, לְוִיָּה מִיַּעֲקֹב, מַלְכוּת מִיַּעֲקֹב. מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, זֶה סִיחוֹן וְעוֹג, מַה הָאֲרִי הַזֶּה שָׁחוּץ, כָּךְ הָיוּ סִיחוֹן וְעוֹג שְׁחוּצִים וְגִבּוֹרִים, שֶׁלֹא הָיָה בֵּין זֶה לָזֶה אֶלָּא מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד בִּלְבָד וְלֹא זֶה בָּא לְסִיּוּעוֹ שֶׁל זֶה וְלֹא זֶה בָּא לְסִיּוּעוֹ שֶׁל זֶה. מֵהַרְרֵי נְמֵרִים, אֵלּוּ הַכְּנַעֲנִיִּים, וּמָה הַנָּמֵר הַזֶּה חָצוּף, כָּךְ הַכְּנַעֲנִיִּים חֲצוּפִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ח, יז): וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ בָּעַי וגו'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רְאוּיִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירָה עַל מַפַּלְתָּן שֶׁל סִיחוֹן וְעוֹג, וְרָאוּי הָיָה חִזְקִיָּהוּ לוֹמַר שִׁירָה עַל מַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב, דִּכְתִיב (דברי הימים ב לב, כה): וְלֹא כִגְמֻל עָלָיו הֵשִׁיב יְחִזְקִיָּהוּ [למה] כִּי גָבַהּ לִבּוֹ, אַתְּ חָמֵי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ וְצַדִּיק וְאַתְּ אֲמַרְתְּ כִּי גָבַהּ לִבּוֹ, אֶלָּא גָּבַהּ לִבּוֹ מִלּוֹמַר שִׁירָה, אֲתָא יְשַׁעְיָה לְגַבֵּיהוֹן דְּחִזְקִיָּהוּ וְסִיעָתוֹ אֲמַר לְהוֹן (ישעיה יב, ה): זַמְּרוּ ה', אֲמָרוּן לֵיהּ לָמָּה (ישעיה יב, ה) כִּי גֵאוּת עָשָׂה, אֲמָרוּן לֵיהּ כְּבָר מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר חִזְקִיָּהוּ תּוֹרָה שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בָּהּ מְכַפֶּרֶת עַל הַשִּׁירָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר חִזְקִיָּהוּ מָה אָנוּ צְרִיכִין לוֹמַר נִסָּיו וּגְבוּרוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּבָר מוּדַעַת זֹאת מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, לֹא כְבָר עָמַד גַּלְגַּל הַחַמָּה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ וְרָאוּ נִסָּיו וּגְבוּרוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד סוֹף הָעוֹלָם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר כְּבָר פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְתִרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַנֵּס וּבָאוּ לְסַיֵּעַ לְחִזְקִיָּהוּ, הִרְגִּישׁ בָּהֶן סַנְחֵרִיב, וּמֶה עָשָׂה לָהֶם סַנְחֵרִיב הָרָשָׁע, בְּעַרְבִית כְּפָתָן, בַּחֲצִי הַלַּיְלָה יָצָא הַמַּלְאָךְ וּנְגָפָן לַחֲיָילוֹתָיו שֶׁל סַנְחֵרִיב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לז, לו): וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּכֶּה בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר. בְּשַׁחֲרִית הִשְׁכִּים חִזְקִיָּהוּ וּמְצָאָן כְּפוּתִין, אָמַר דּוֹמֶה שֶׁלֹא בָּאוּ אֵלּוּ אֶלָּא לְסַיְּעֵנִי, הִתִּירָן וְהָלְכוּ וְסִפְּרוּ נִסָּיו וּגְבוּרוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מה, יד): כֹּה אָמַר ה' יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר כּוּשׁ, יְגִיעַ מִצְרַיִם זֶה פַּרְעֹה, וּסְחַר כּוּשׁ זֶה תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ, (ישעיה מה, יד): וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה, אֵלּוּ חֲיָילוֹתֵיהֶן, עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ, זֶה חִזְקִיָּהוּ וְסִיעָתוֹ, וְלָךְ יִהְיוּ, כְּבָר מוּשְׁלָמִין לְךָ, אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ, בִּקְרָקוֹמְנִיקִיאָה, וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ, זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ, זוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּמָה הָיוּ אוֹמְרִין (ישעיה מה, יד): אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים. אָמַר יְשַׁעְיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם (ישעיה מה, טו): אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר, מַהוּ אָכֵן, אֵיכָן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר, אָכֵן יֵשׁ בְּךָ דִּינָמוֹס וְאַתָּה מִסְתַּתֵּר. אָמַר לוֹ (ישעיה מה, טו): אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ, חוֹזֵר אֲנִי וּמִתְנַקֵּם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר אִלּוּ אָמַר חִזְקִיָּהוּ שִׁירָה עַל מַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב הָיָה נַעֲשָׂה הוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְסַנְחֵרִיב גּוֹג וּמָגוֹג, וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא אָמַר (תהלים כ, ז): עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ה' מְשִׁיחוֹ וגו' אֵלֶּה בָרֶכֶב וגו', מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (תהלים כ, י): ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.

מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו. מדבר בכנסת ישראל בשעה שהיו משועבדין בטיט ובלבנים ולאחר שיצאו התחילו מתנשאין בענני כבוד והיו המצריים תמהים עליהם ואומרים עד עכשיו הייתם משועבדין בכל עבודה קשה ועכשיו אתם מתנשאין בכל כבוד. וישראל משיבין אותם ואומרים להם אתם תמהים עלינו אנו תמהים יותר מכם שנאמר (שיר השירים ו יב) לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב. ורוח הקדש משיבה ואומרת מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו. דבר אחר מאת ה' היתה זאת רוח הקודש אומרת כן. זה היום עשה ה' כל הגאולות שעברו על ישראל אחריהם שעבוד מכאן ואילך אין אחריהם שעבוד שנאמר (ישעיה יב ה) זמרו ה' כי גאות עשה: