ישעיהו יב:ו מדרש: שיר השירים רבה ומדרש תהילים

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, בַּעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל שִׂמְחָה נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל, גִּילָה, שִׂישָׂה, שִׂמְחָה, רִנָּה, פִּצְחָה, צָהֳלָה, עֲלָצָה, עֶלְזָה, חֶדְוָה, תְּרוּעָה. גִּילָה (זכריה ט, ט): גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן. שִׂישָׂה (ישעיה סא, י): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה'. שִׂמְחָה (ישעיה סו, י): שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלָיִם. רִנָּה (זכריה ב, יד): רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן. פִּצְחָה (ישעיה נד, א): פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי. צָהֳלָה (ישעיה יב, ו): צַהֲלִי וָרֹנִּי. עֲלָצָה (שמואל א ב, א): עָלַץ לִבִּי בַּה'. עֶלְזָה (תהלים כח, ז): וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ. חֶדְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ו, טז): וַעֲבַדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל [וגו']. תְּרוּעָה (תהלים צח, ד): הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ, וּכְתִיב (תהלים מז, ב): הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה. וְאִית דְּמַפְקִין תְּרוּעָה וּמְעַיְלִין דִּיצָה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איוב מא, יד): וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה, מְקַרְטְעָא כַּהֲדָא חֲפִיתָא.

דבר אחר הללו עבדי ה'. אלו ישראל שנאמר (ויקרא כה נה) כי לי בני ישראל עבדים. (וכן הוא אומר (ישעיה ל כט) השיר יהיה לכם). דבר אחר הללויה ולמה לא אמר הללו ה'. אמר רבי ירמיה בשם ר' אלעזר אין העולם הזה כדאי להלל בכל השם אלא בחציו שנאמר (תהלים קנ ו) כל הנשמה תהלל יה. לכך נאמר הללויה. מכאן אמרינן אין הלל פחות משלשה שנאמר הללויה הללו. ולמי אומר הללו לשנים. והאומר אחד. הרי כאן שלשה. וכן הוא אומר (דברים לב ג) כי שם ה' אקרא. הרי אחד. ואתם הבו גודל לאלקינו. הרי שלשה. לכך נאמר הללויה. מנין הללו היו כשירדו ישראל למצרים שבעים ואחד היו עם השכינה. (בראשית מו ד) אנכי ארד עמך מצרימה. וכתיב (דברים י כב) בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה. וכשעלו הקב"ה עלה עמהם שנאמר (בראשית מו ד) אעלך גם עלה. לכך הללו למנין הללו: