גַּם־בְּרוֹשִׁ֛ים שָׂמְח֥וּ לְךָ֖ אַרְזֵ֣י לְבָנ֑וֹן מֵאָ֣ז שָׁכַ֔בְתָּ לֹֽא־יַעֲלֶ֥ה הַכֹּרֵ֖ת עָלֵֽינוּ׃
איכה רבה
דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת, אָמַר רַב הוּנָא הַכֹּל מְבַקְּשִׁין תַּפְקִידָן, מַעֲשֶׂה בְּכַלְבָּא אַחַת כּוּפְרִית שֶׁעָלְתָה לְרֹאשׁ הַסֶּלַע וְשִׁמְשָׁה עִם זָכָר, רַבִּי אַמֵּי אָמַר אֲפִלּוּ אֲרָזִים מְבַקְּשִׁין תַּפְקִידָן, תֵּדַע לְךָ שֶׁלֹא הָיוּ אֲרָזִים בְּבָבֶל, וּכְשֶׁעָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר לְכָאן, תָּלַשׁ אֲרָזִים מִכָּאן וּשְׁתָלָן בְּבָבֶל, וּכְשֶׁמֵּת הָיוּ שְׂמֵחִים עַל מַפַּלְתּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה יד, ח): גַּם בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ לְךָ אַרְזֵי לְבָנוֹן. אָמַר רַבִּי אַבְדִּימֵי דְּמִן חֵיפָה אֲפִלּוּ דְּרָכִים מְבַקְּשִׁין תַּפְקִידָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד, מִבְּלִי בּוּרְגְּנִין מִבְּלִי בּוּלִיטִין, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד. כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמְמִין, שֶׁא הָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין בָּהֶן. כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים, שֶׁאֵין מִי יִתֵּן לָהֶם מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים יח, ג): וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. בְּתוּלֹתֶיהָ נוּגוֹת. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי סִימוֹן אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ נָאִים כִּבְתוּלוֹת וְנַעֲשׂוּ כַּדּוֹנַג. רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֵלּוּ הַבּוּלְיוּטִין שֶׁהֵן נָאִים כִּבְתוּלוֹת וְנַעֲשׂוּ כְּנוּגוֹת. דָּבָר אַחֵר, בְּתוּלֹתֶיהָ נוּגוֹת, שֶׁהָיָה זֶה בָּא וּבוֹעֵל, וְהָיָה זֶה בָּא וּבוֹעֵל, עַד שֶׁהָגוּ אֶת מַכָּתָהּ. וְהִיא מַר לָהּ, מַר לָהּ לְעֶרְוָתָהּ.
שמות רבה
ומשה עלה אל האלהים - הה"ד (תהלים סח): עלית למרום שבית שבי. מהו עלית? נתעלית, נתגששת עם המלאכים של מעלה. דבר אחר: עלית למרום, שלא שלטה בריה מלמעלן, כשם ששלט משה. אמר רבי ברכיה: הלוחות היו ארכן ששה טפחים, כביכול, היו ביד מי שאמר והיה העולם שני טפחים, ובידו של משה שני טפחים, ושני טפחים היו מפרישין בין יד ליד. דבר אחר: עלית למרום שבית שבי בנוהג שבעולם, הנכנס למדינה נוטל דבר שאין עין בני המדינה עליו, ומשה עלה למרום ונטל את התורה, שהיו הכל נושאין עיניהם עליה. הוי, עלית למרום שבית שבי. יכול מפני ששבה אותה נטלה חנם? ת"ל ( שם): לקחת מתנות באדם, בלקיחה נתנה לו. יכול יהא חייב ליתן לו דמים? ת"ל: מתנות במתנה נתנה לו. באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה, עשה בו הקב"ה קלסטירין של פניו של משה, דומה לאברהם. אמר להם הקב"ה: אי אתם מתביישין הימנו, לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו?! אמר הקב"ה למשה: לא נתנה לך תורה, אלא בזכות אברהם, שנאמר: לקחת מתנות באדם ואין אדם האמור כאן אלא אברהם, שנאמר (יהושע יד): האדם הגדול בענקים. הוי, ומשה עלה אל האלהים: