וּכְב֤וֹד יַעְרוֹ֙ וְכַרְמִלּ֔וֹ מִנֶּ֥פֶשׁ וְעַד־בָּשָׂ֖ר יְכַלֶּ֑ה וְהָיָ֖ה כִּמְסֹ֥ס נֹסֵֽס׃
מדרש תהילים
שפכו דמם כמים. כדם בהמה שנאמר (שם יב כד) על הארץ תשפכנו כמים. בשר חסידיך לחיתו ארץ להודיע שאפילו העצמות לא היו מניחין לקבור. אם חייב אדם לחבירו מאה מנה אומר לו תן לי מעותי אמר לו אין לי מה יש לו עליו לעשות הואיל ואין לו ממה לפרוע. אבל הקב"ה אינו כן גובה מן הנפש יצאה הנפש גובה מן הבשר. וכן הוא אומר (ישעיה י יח) מנפש ועד בשר יכלה. אין לו נפש ובשר גובה מן העצמות. וכן הוא אומר (ירמיה ח א) בעת ההוא נאם ה' יוציאו את עצמות מלך יהודה. ולא עוד אלא שמחרפים אותנו שנאמר היינו חרפה לשכנינו. ולא עוד אלא שהם אומרים אין אנו אשמים עליהם שנאמר (שם נ ז) אמרו לא נאשם. וכתיב (זכריה יא ה) ומוכריהם יאמר ברוך ה' ואעשיר: