מַשָּׂ֖א דּוּמָ֑ה אֵלַי֙ קֹרֵ֣א מִשֵּׂעִ֔יר שֹׁמֵר֙ מַה־מִלַּ֔יְלָה שֹׁמֵ֖ר מַה־מִלֵּֽיל׃
ספרי דאגדתא
[אסתר ב, ז] ויהי אומן את הדסה היא אסתר בת דודו וגו'. לקיים מה שנאמר בטרם תחיל ילדה וגו' (ישעיה סו ז), וכן לעתיד לבוא, את מוצא ביום שחרב בית המקדש נולד הגואל, הוא שכנסת ישראל אומרים אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי (מיכה ז ח), [כשחשבתי שאני יושב באפילה, שנאמר במחשכים הושיבני כמתי עולם (איכה ג ו), שם צוה לי אורה, שנאמר ה' אור לי], ושם במדינה הגואל והנגאל נתונים שם, שנאמר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה (ישעיה כז י), וכן הוא אומר משא דומה אלי קורא משעיר שומר מה מלילה שומר מה (מלילה) [מליל] (ישעיה כא יא), וכן הוא אומר מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה (ישעיה סג א), לקיים מה שנאמר איש יהודי.
במדבר רבה
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ (במדבר ו, כד), עִם הַבְּרָכָה שְׁמִירָה. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ עֶבֶד בְּסוּרְיָא וְהוּא יוֹשֵׁב בְּרוֹמִי, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ בִּשְׁבִילוֹ, עָלָה וּבָא אֶצְלוֹ, נָתַן לוֹ מֵאָה לִיטְרִין שֶׁל זָהָב, טְעָנוֹ יָצָא לַדֶּרֶךְ נָפְלוּ עָלָיו לִיסְטִים וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ, שֶׁמָּא יָכוֹל הוּא לְשָׁמְרוֹ מִן הַלִּיסְטִים. לְפִיכָךְ יְבָרֶכְךָ ה' בְּעשֶׁר, וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַלִּיסְטִים. דָּבָר אַחֵר, יְבָרֶכְךָ ה' בְּמָמוֹן. וְיִשְׁמְרֶךָ שֶׁלֹא תְהֵא עָשׂוּי בַּמְּדִינָה פָּנֵיאַס וְשֶׁלֹא תָבוֹא זֵימִיָּא לַמְּדִינָה וְיֹאמְרוּ לְךָ תֵּן זָהָב, אֶלָּא יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ. יְבָרֶכְךָ בְּבָנִים, וְיִשְׁמְרֶךָ בְּבָנוֹת, שֶׁצְּרִיכוֹת שְׁמִירָה. יְבָרֶכְךָ בְּעשֶׁר וְיִשְׁמְרֶךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ מִצְווֹת. יְבָרֶכְךָ ה' בַּבְּרָכָה הַמְּפֹרֶשֶׁת בַּתּוֹרָה (דברים ז, יד): בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים וגו', (דברים כח, ג ו): בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וגו' בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וגו' בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וגו', (דברים כח, ב): וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וגו'. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: יְבָרֶכְךָ בִּנְכָסֶיךָ וְיִשְׁמְרֶךָ בְּגוּפֶךָ. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר וַהֲלוֹא אִם מְבֹרָכִים הֵם שְׁמוּרִים, וְאִם שְׁמוּרִים הֵם מְבֹרָכִים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וְיִשְׁמְרֶךָ מִיֵּצֶר הָרָע, שֶׁלֹא יוֹצִיאֲךָ מִן הָעוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ג, כו): כִּי ה' יִהְיֶה בְּכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד. דָּבָר אַחֵר וְיִשְׁמְרֶךָ, שֶׁלֹא יִשְׁלְטוּ אֲחֵרִים עָלֶיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קכא, ו): יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וגו', (תהלים קכא, ד ה): הִנֵּה לֹא יָנוּם וגו' ה' שֹׁמְרֶךָ וגו', (תהלים קכא, ז ח): ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע וגו' ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וגו'. דָּבָר אַחֵר, וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַמַּזִּיקִים הַמַּקִּיפִים אוֹתָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צא, ז יא): יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וגו' כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ וגו'. דָּבָר אַחֵר, וְיִשְׁמְרֶךָ יִשְׁמָר לְךָ בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ז, יב): וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, וְיִשְׁמְרֶךָ, יִשְׁמָר לְךָ אֶת הַקֵּץ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כא, יא): מַשָֹּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵֹּׂעִיר וגו'. דָּבָר אַחֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ יִשְׁמָר נַפְשְׁךָ בִּשְׁעַת מִיתָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א כה, כט): וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר וגו', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת הַצַּדִּיק וְאֶת הָרָשָׁע, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמואל א כה, כט): וְאֶת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה וגו'. דָּבָר אַחֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ, יִשְׁמָר רַגְלֶיךָ מִן גֵּיהִנֹּם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב, ט): רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ, הֲרֵי הֵם מְבֹרָכִים וּשְׁמוּרִים, וּמִנַּיִן שֶׁאַף שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, כה): יָאֵר ה' פָּנָיו וגו', יָאֵר ה' וגו', יִתֶּן לְךָ מִן מְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, א): קוּמִי אוֹרִי וגו', וְאוֹמֵר (תהלים לו, י): בְּאֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר, (תהלים קיח, כז): אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ.
עין יעקב
קמט "לְסרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ" וְגוֹ' (ישעיהו ט׳:ו׳). אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא בְּצִפּוֹרִי: מִפְּנֵי מַה כָּל מֵ"ם שֶׁבְּאֶמְצַע תֵּבָה פְּתוּחָה, וְזוֹ סְתוּמָה? בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת חִזְקִיָּהוּ מָשִׁיחַ, וְסַנְחֵרִיב גּוֹג וּמָגוֹג. אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמַר כַּמָּה שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְפָנֶיךָ, לֹא עֲשִׂיתוֹ מָשִׁיחַ, חִזְקִיָּה, שֶׁעָשִׂיתָ לוֹ כָּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ וְלֹא אָמַר לְפָנֶיךָ שִׁירָה, תַּעֲשֶׂה מָשִׁיחַ? לְכָךְ נִסְתַּתֵּם. מִיָּד, פָּתְחָה הָאָרֶץ וְאָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי אוֹמַר לְפָנֶיךָ שִׁירָה תַּחַת צַדִּיק זֶה, וַעֲשֵׂהוּ מָשִׁיחַ. פָּתְחָה וְאָמְרָה שִׁירָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כד) "מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ, צְבִי לַצַּדִּיק" וְגוֹ'. אָמַר שַׂר הָעוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲשֵׂה צִבְיוֹנוֹ לְצַדִּיק זֶה! יָצְתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה: "רָזִי לִי, רָזִי לִי". אָמַר נָבִיא: "אוֹי לִי, אוֹי לִי", עַד מָתַי? יָצְתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה: (שם) "בֹּגְדִים בָּגָדוּ, וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ". וְאָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: עַד דְּאַתּוּ בְּזוּזֵי, וּבְזוּזֵי דִּבְזוּזֵי. (שם כא) "מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר, שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹתוֹ מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הָרוּחוֹת, דּוּמָה שְׁמוֹ. נִתְקַבְּצוּ כָּל הָרוּחוֹת אֵצֶל דּוּמָה, אָמְרוּ לוֹ: "שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה, שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל. (לא אתא בקר) "אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה, אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ, שֻׁבוּ אֵתָיוּ".