ישעיהו כב:א מדרש: אוצר מדרשים, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב וויקרא רבה

גלות ה׳ – עלה מלך בבל לדפנה של אנטוכיא, ויצאו סנהדרין לקראתו ואמרו לו, למה באת עלינו שמא הגיע זמן בית המקדש ליחרב? אמר להם, תנו בידי את יכניה מלך יהודה ואני אלך לדרכי. מיד באו והודיעו הדבר ליכניה מלך יהודה. באותה שעה יצאו כל הגבורים מירושלם והחרש והמסגר ונגדעה קרן ישראל ויצאו מעצמן מבוהלין ודחופין בגולה בבכיה מרה, כיון שראה יכניה מלך יהודה כן, מה עשה, נטל את המפתחות ועלה לגגו של היכל ואמר, רבש״ע! לשעבר היינו גזברים נאמנים והיו מפתחותיך מסורין בידינו, ועכשיו שאין אנו נאמנים הנה מפתחותיך מסורין בידיך. אמרו בה שני דברים: חד אמר שזרקן לשמים ולא ירדו עוד לארץ, וחד אמר שראה כמו דמות פיסת יד שלקחם מידו. כיון שראו כן בחורי ישראל שיצא מעצמו בגולה, היו עולים על גגותיהם ומשליכין עצמם מלמעלה למטה ומתים, שנאמר מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיוֹן מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת. תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְלֵי חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה. (ישעיה כ״ב א' – ב').

תנו רבנן כשחרב הבית בראשונה נתקבצו כתות כתות של פרחי כהונה ומפתחות העזרה בידיהם ועלו לגגו של היכל ואמרו לפניו רבונו של עולם הואיל ולא זכינו להיות גזברים נאמנים לפניך הרי המפתחות מסורין לך וזרקום כלפי מעלה יצתה כמין פסת יד ולקחתם והם קפצו ונפלו לתוך האור ועליהם קונן ישעיהו (ישעיה כב א) משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות תשואות מלאה עיר הומיה קריה עליזה וגו׳ ואף הקדוש ברוך הוא מקרקר עליהם כתרנגולים שנאמר (שם) כי יום מהומה ומכוסה ומבוכה לה׳ אלהים צבאות בגי חזיון מקרקר קיר ושוע אל ההר:

עז תָּנוּ רַבָּנָן: כְּשֶׁחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה, נִתְקַבְּצוּ כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁל פִּרְחֵי כְּהֻנָּה, וּמַפְתְּחוֹת (העזרה) [הַהֵיכָל] בִּידֵיהֶם, וְעָלוּ לְגַגּוֹ שֶׁל הֵיכָל וְאָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְלֹא זָכִינוּ לִהְיוֹת גִּזְבָּרִים נֶאֱמָנִים לְפָנֶיךָ, הֲרֵי מַפְתְּחוֹת מְסוּרִין לְךָ, וּזְרָקוּם כְּלַפֵּי מַעְלָה, יָצְתָה כְּמִין פִּסַּת יָד וּלְקַחְתָּם, וְהֵם קָפְצוּ וְנָפְלוּ לְתוֹךְ הָאוּר, וַעֲלֵיהֶם קוֹנֵן יְשַׁעְיָה [הַנָּבִיא]: (ישעיהו כ״ב:א׳-ב׳) "מַשָּׁא גֵּיא חִזָּיוֹן מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת, תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה" וְגוֹ'.*)) וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַרְקֵר עֲלֵיהֶם כְּתַרְנְגוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו כ״ב:ה׳) "כִּי יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה לַאדֹנָי אֱלֹהִים צְבָאוֹת בְּגֵי חִזָיוֹן מְקַרְקַר קִר וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר".