ישעיהו כד:כג מדרש: מדרש תנאים, אוצר מדרשים, דברים רבה ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

וְחָֽפְרָה֙ הַלְּבָנָ֔ה וּבוֹשָׁ֖ה הַֽחַמָּ֑ה כִּֽי־מָלַ֞ךְ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת בְּהַ֤ר צִיּוֹן֙ וּבִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְנֶ֥גֶד זְקֵנָ֖יו כָּבֽוֹד׃ (פ)

מדרש תנאים

למחר כשיעמדו ישראל בדין כנסת ישראל אומ' לפני הקב״ה רבון העולמים הרי עידי קיימין שנ' (ד כו) העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ אמ' לה המקום הריני מעבירן שנ' (ישע' סה יז) כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה אמ' לו והרי שמי קיים לעולם אמ' לה (שם סב ב) וקורא לך שם חדש אמ' לו והרי שמי כשמות הבעלים אמ' לה (הוש' ב' יט) והסירתי את שמות הבעלים אמ' לו והרי בני בית מזכירין אותו אמ' לו ולא יזכרו עוד בשמם (שם) אמ' לו והרי אתה זוכרני אמ' לה לא תזכרנה הראשונות (ישעי' סה יז) אמ' לו והרי בלבך עלי אמ' לה ולא תעלנה על לב (שם) אמ' לו והרי מעשי כתובין לפניך שנ' (יר' יז א) חטאת יהודה כתובה אמ' לה מה דרכו של מכתב להיות כותב בזה ומוחק בזה כך אני הוא שכתבתי אני מוחקו שנ' (שם נ כ) בימים ההם ובעת ההיא נאם ה' יבקש את עון ישראל ואיננו אמ' לו והרי מקומו של מכתב ניכר אמ' לה הרי אני מעבירו שנ' (ישעיה מד כב) מחיתי כעב פשעיך אמ' לו אני רואה את ההרים ואת הגבעות שקלקלתי בהם ובושה שנ' (יר' ב כג) ראי דרכך בגיא אמ' לה הרי אני מעבירן שנ' (יש' מ ד) כל גיא ינשא אמ' לו אני רואה את המקומות שקלקלתי בהם ובושה שנ' (במד' כה א) וישב ישראל בשטים אמ' לה הרי אני מעבירן שנ' (יואל ד יח) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס אמ' לו אני רואה את מה שקלקלתי כנגד חמה ולבנה ובשה שנ' (ע' מ״ב כג ה) ואת המשתחוים לבעל לשמש וליריח אמ' לה הרי אני מעבירן שנ' (ישע' כד כג) וחפרה הלבנה ובושה החמה אמ' לו כשם שנשבעת לשמים ולארץ שאין את מעבירן והרי את מעבירן כך נשבעת לי שאין את מעבירני שמא מעבירני אתה אמ' לה איני מעבירן אלא משנה את אורן ועושה אותן ארבעים ותשעה שנ' (שם ל כו) והיה אור הלבנה כאור החמה כדי שיהיו רואין את המאורות ואומ' אינן הם המאורות שקלקלנו כנגדם:
שאל רבBookmarkShareCopy

אוצר מדרשים

פרק ראש חדש ושני לו שניהם בראשו או בזנבו, ט״ו וט״ז אחד בראשו ואחד בזנבו. יום המולד לחמה לילו חצי חדש ללבנה, וצריך לידע התלי באיזה מזל ומתי חמה נכנס, ולבנה בכמה נולדה באיזה יום מן התקופה נולדה ובאיזה יום בשבת, ולמולד חשוב לכל יום שעה אחת היותר לפי חשבון, כי השעה והחלק הן הן הלקות לחמה. ביום התקופה וללבנה וחצי חדש, והן הן הקרובים לתלי או בראשו או בזנבו והמתחיל מתחיל ומסיים. וכמה הם קרובים ב״י א״ך חיל לחמה ב״י א״ך ללבנה, וכמה מתחיל או מסיים התלי באותו מזל כ׳ ל"ג סד"ל רה"ט לחמה א"ם לה"ט ללבנה. וכמה שיעור הלקות מתחיל או מסיים, שתות משתות שליש משליש, שלישיים מפליג במזל וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ (עמוס ח' ט'). נקראו שניהם למקום אחד כשני משיחי החבל נפתרין ונפתלין בחבל עד שהחמה מהלך כ״ט ועשרין לבנה הולך ובא שנים עשר תשעה ועשרים ועשרין. נפתר בצאתו ונפתל בכניסתו, נפתר מלא ובא, נפתל חסר והולך, נפתר מאה ושמונים ונפתל מאה ושמונים, סוף פתירה שלם, סוף פתילה נשלם. וכן עם התלי, זה בראשו וזה בזנבו כחוט השני, ויכרת ה׳ מישראל ראש וזנב שניהם בראשו או בזנבו כחוט המשולש, אהה כי קרא ה׳ לשלשת המלכים האלה. נפתרים ונפתלים בקושי כסאו ויתחזקו. נכנסים כאחד החוור קדל, ונכנסה חמה ולבנה בחיל א׳ וְחָפְרָה הַלְּבָנָה (ישעיה כ"ד כ"ג) וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם (ישעיה ל' כ"ו), מרחיק שבעה חיל מלפניו או מלאחריו נראה מציץ על המצנפת. חמשה עשר מכאן או ט״ז מכאן כרביד על צואר שלשים מפה ומפה, שתות מִן הַשְּׁלֹשִׁים [הכי] נִכְבָּד (ע' ש"ב כ"ג כ"ג). מחמשה כצורה על גבי טבלא, ששים שליש וְאֶל הַשְּׁלֹשָׁה לֹא בָא (שם), שבעים וחמשה וְלוֹ שֵׁם בִּשְׁלֹשָׁה (ש"ב כ"ג כ"ב), תשעים חצי מאה וחמשה, מִן הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד (ש"ב כ"ג י"ט). ק״ך שלשים קל״ה מִן הַשְּׁלוֹשָׁה בַשְּׁנַיִם [הכי] נִכְבָּד (דהי"א י"א כ"א). מאה ושלשה לאורו הלך חשך עד עלות השחר מאה ושמונים, וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה (ישעיה ל' כ"ו), וּבוֹשָׁה הַחַמָּה (ישעיהו כ"ד כ"ג), שמש מבדיל בין היום ובין הלילה, הירח מודיע מועדים וכוכבים אותות, ומושלים ביום ובלילה, מזלות ימים ותקופות ושנים, וחוזרים זורחים ונאספים בין ביום ובין בלילה, והתלי מצאו בגלגל כתורן בראש החבל, וחוזר ומתגלגל בין ביום ובין בלילה, מוליך ומביא מעלה ומוריד משובב ומוציא מזריח ומעריב, הולך אל דרום ביום וסובב את צפון בלילה בתקופת תמוז, וחילופיהן בתקופת טבת, סובב הולך הרוח ביום ועל סביבותיו שב הרוח בלילה בתקופת ניסן, וחילופיהן בתקופת תשרי. חמה מדלג בראש הסרטן בתקופת תמוז, והגלגל מקרן מזרחית צפונית לקרן מערבית דרומית, ששה בראש הקובה מגדי לסרטן, וששה בקרקע הקיבה מסרטן לגדי וחוזר הגלגל מזרחו נוטה לדרום, מערבו נוטה לצפון. נשתרבב הגדי נראה הסרטן, זרחה השמש נתגלגל מזל אחד ועלה מזל אחד, שקע מזל אחד נתגלגלו ששה מזרחו לקרן מזרחית דרומית, מערבו לקרן מערבית צפונית, שבראש הקובה ירדו לקרקע הקובה. שבקרקע הקובה ירדו לראש הקובה, חזר הגלגל עלה לצפון מערבו, הפך לדרום עלה גדי חיל אחד ושקע הסרטן חיל אחד. וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, נתגלגלו ששה על ששה ושקעו ששה, וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם (קהלת א' ה').
שאל רבBookmarkShareCopy

דברים רבה

דָּבָר אַחֵר, ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וגו', לָמָּה בֵּרַךְ אוֹתָם כַּכּוֹכָבִים, מָה הַכּוֹכָבִים הַלָּלוּ מַעֲלוֹת עַל גַּבֵּי מַעֲלוֹת, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל מַעֲלוֹת עַל גַּבֵּי מַעֲלוֹת. מָה הַכּוֹכָבִים הַלָּלוּ אֵין לָהֶם לֹא חֵקֶר וְלֹא מִנְיָן, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם לֹא חֵקֶר וְלֹא מִנְיָן. מָה הַכּוֹכָבִים שַׁלִּיטִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לָמָּה לֹא מָשַׁלְתָּ אֶת בָּנֶיךָ בַּחַמָּה וּבַלְּבָנָה שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִכּוֹכָבִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ חַמָּה וּלְבָנָה יֵשׁ לָהֶם בּוּשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא, מִנַּיִן, דִּכְתִיב (ישעיה כד, כג): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה וגו', אֲבָל הַכּוֹכָבִים אֵין לָהֶם בּוּשָׁה לְעוֹלָם, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (יואל ב, כז): וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא יֵבשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם.
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

זמין למנויי פרימיום בלבד

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

זמין למנויי פרימיום בלבד

תנא דבי אליהו זוטא

זמין למנויי פרימיום בלבד