ישעיהו כה:א מדרש: אוצר מדרשים, מדרש שכל טוב, מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי ומדרש תהילים

חסיל מה הוא אומר? ה׳ אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן (ישעיה כ"ה א').

וגם אמנה. לשון אמת. ודומה לו אמונה אומן (ישעי' כה א):

ד״א – אל״ף, אמר הקב״ה 'אמונתי ל'ישראל פ'קדתי ופ'קדתי ל'ישראל א'מונתי. אין אמונתי אלא תורה שנאמר ואהיה אצלו אמון (משלי ח׳:ל׳). ומנין שהפקיד הקב״ה אמונתו לישראל? שנאמר זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל (תהילים צ״ח:ג׳). והיו כל ישראל פותחים את פיהם ואומרים שירה לפני הקב״ה באותה שעה, שנאמר ה׳ אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן. (ישעיה כ״ה א') אם נאמר אומן למה נאמר אמונה, אם נאמר אמונה למה נאמר אומן? אלא מלמד ששתי אמונות הפקיד הקב״ה לישראל על הר סיני – אחד לישראל ואחד למשיח. אחד לישראל מנין? שנאמר זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל (תהלים צ״ה). ואחד למשיח מנין? שנאמר והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו (ישעיהו י״א:ה׳).