ישעיהו כה:ט מדרש: מדרש תנחומא, איכה רבה, תנחומא בובר ומדרש שכל טוב

אֵלֶּה הַדְּבָרִים. יִתְבָּרֵךְ שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִתְבָּרֵךְ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ. שֶׁכָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, כָּךְ עָתִיד לַעֲשׂוֹת לָהֶם בְּצִיּוֹן. בַּמִּדְבָּר כְּתִיב: אֵלֶּה הַדְּבָרִים. וּבְצִיּוֹן כְּתִיב: אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִים וְלֹא עֲזַבְתִּים (ישעיה מב, טז). בַּמִּדְבָּר כְּתִיב: וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת (שמות כ, יח). וּבְצִיּוֹן כְּתִיב: קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה (ירמיה לג, יא). בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ רָעֲשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטָפוּ (תהלים סח, ט). וּבְצִיּוֹן, אֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ (חגי ב, ו). בַּמִּדְבָּר, וַה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם (שמות יג, כא). וּבְצִיּוֹן כִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם וְגוֹ' (ישעיה נב, יב). בַּמִּדְבָּר, כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ (דברים ל, ט). וּבְצִיּוֹן, וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלַיִם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי (ישעיה סה, יט). יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה (שם לה, א). מָה רָאָה יְשַׁעְיָה לוֹמַר כָּךְ. אֶלָּא לְפִי שֶׁכְּשֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, עָמַד הוֹשֵׁעַ וְאָמַר, וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר וְשַׁתִּיהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה (הושע ב, ה). לְפִיכָךְ אָמַר יְשַׁעְיָה, יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה. וְכָל נֶחָמוֹת שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָה, יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְגוֹ', כִּפְלַיִם הֵם. לְפִי שֶׁלָּקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ (ישעיה מ, ב), לְפִיכָךְ נִחוּמֶיהָ בִּלְשׁוֹן כִּפְלַיִם, נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי (שם פסוק א), אֲנֹכִי אֲנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם (שם נא, יב), עוּרִי עוּרִי (שם פסוק ט), הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי (שם פסוק יז), שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ (שם סא, י), פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל (שם לה, ב). דָּבָר אַחֵר, יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה. מִפְּנֵי מַה כְּתִיב כָּךְ. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגַלֶּה שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ נִגְלָה עֲלֵיהֶם כְּאַחַת, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לַעֲמֹד בְּאוֹתָהּ טוֹבָה בְּפַעַם אַחַת. שֶׁאִם יְגַלֶּה לָהֶם טוֹבָתוֹ כְּאַחַת, יָמוּתוּ כֻּלָּם. רְאֵה מַה כְּתִיב: וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ, עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ (שם סד, ג). צֵא וּלְמַד מִיּוֹסֵף. בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְוַדַּע לְאֶחָיו לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים, אָמַר לָהֶם: אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, מֵתוּ כֻּלָּם, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת אוֹתוֹ וְגוֹ' (בראשית מה, ג). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אֶלָּא מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה, מִתְגַּלֶּה לָהֶם קִמְעָא קִמְעָא. בִּתְחִלָּה מֵשִׁישׁ אֶת הַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה. וְאַחֲרֵי כֵן, תָּגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצֶּלֶת. וְאַחֲרֵי כֵן, פָּרֹחַ תִּפְרַח. וְאַחֲרֵי כֵן, כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ. וְאַחֲרֵי כֵן, הֵמָּה יִרְאוּ כְּבוֹד ה' הֲדַר אֱלֹהֵינוּ. לְפִיכָךְ אָמַר דָּוִד, כִּי בָנָה ה' צִיּוֹן, נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ (תהלים קב, יז). וְאוֹמֵר: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן (ישעיה נב, ח). וְאוֹמֵר: וְאָמַר בְּיוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ וְגוֹ' (שם כה, ט).

תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ וְעוֹלֵל לָמוֹ, אַיְיתֵי עֲלֵיהוֹן מִן דְּאַיְיתֵית עָלַי, דַּקְדֵּק עֲלֵיהֶן מַה דְּדִקְדַּקְתָּ עָלַי. וְעוֹלֵל לָמוֹ, קְטֵיף עוֹלְלָתֵיהוֹן כְּמָה דִּקְטַפְתְּ עוֹלְלָתִי. כִּי רַבּוֹת אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַּוָּי. אַתְּ מוֹצֵא שֶׁבַּדָּבָר שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בּוֹ לָקוּ וּבוֹ מִתְנַחֲמִים, חָטְאוּ בְּרֹאשׁ, וְלָקוּ בְּרֹאשׁ, וּמִתְנַחֲמִים בְּרֹאשׁ. חָטְאוּ בְּרֹאשׁ, דִּכְתִיב (במדבר יד, ד): נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה. וְלָקוּ בְּרֹאשׁ, דִּכְתִיב (ישעיה א, ה): כָּל רֹאשׁ לָחֳלִי. וּמִתְנַחֲמִין בְּרֹאשׁ, דִּכְתִיב (מיכה ב, יג): וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה' בְּרֹאשָׁם. חָטְאוּ בְּאֹזֶן, דִּכְתִיב (זכריה ז, יא): וְאָזְנֵיהֶם הִכְבִּידוּ מִשְּׁמוֹעַ, וְלָקוּ בְּאֹזֶן, דִּכְתִיב (שמואל א ג, יא): אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעוֹ תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אָזְנָיו. וּמִתְנַחֲמִין בְּאֹזֶן, דִּכְתִיב (ישעיה ל, כא): וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר. חָטְאוּ בְּעַיִן, דִּכְתִיב (ישעיה ג, טז): כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם, וְלָקוּ בְּעַיִן, דִּכְתִיב (איכה א, טז): עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַיִם. וּמִתְנַחֲמִין בְּעַיִן, דִּכְתִיב (ישעיה נב, ח): כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן. חָטְאוּ בְּאַף, דִּכְתִיב (יחזקאל ח, יז): וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם, וְלָקוּ בְּאַף, דִּכְתִיב (ויקרא כו, מא): אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי. וּמִתְנַחֲמִין בְּאַף, דִּכְתִיב (ויקרא כו, מד): וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם. חָטְאוּ בְּפֶה, דִּכְתִיב (ישעיה ט, טז): וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה. וְלָקוּ בְּפֶה, דִּכְתִיב (ישעיה ט, יא): וַיֹּאכְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה. וּמִתְנַחֲמִין בְּפֶה, דִּכְתִיב (תהלים קכו, ב): אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ. חָטְאוּ בְּלָשׁוֹן, דִּכְתִיב (ירמיה ט, ב): וַיַּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר, וְלָקוּ בְּלָשׁוֹן, דִּכְתִיב (איכה ד, ד): דָּבַק לְשׁוֹן יוֹנֵק. וּמִתְנַחֲמִין בְּלָשׁוֹן, דִּכְתִיב (תהלים קכו, ב): וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה. חָטְאוּ בְּלֵב, דִּכְתִיב (זכריה ז, יב): וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר מִשְׁמוֹעַ, וְלָקוּ בְּלֵב, דִּכְתִיב (ישעיה א, ה): וְכָל לֵבָב דַּוָּי. וּמִתְנַחֲמִין בְּלֵב, דִּכְתִיב (ישעיה מ, ב): דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלָיִם. חָטְאוּ בְּיָד, דִּכְתִיב (ישעיה א, טו): יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. וְלָקוּ בְּיָד, דִּכְתִיב (איכה ד, י): יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן. וּמִתְנַחֲמִים בְּיָד, דִּכְתִיב (ישעיה יא, יא): יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ. חָטְאוּ בְּרֶגֶל דִּכְתִיב (משלי א, טז): כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ. וְלָקוּ בְּרֶגֶל, דִּכְתִיב (ירמיה יג, טז): וּבְטֶרֶם יִתְנַּגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף. וּמִתְנַחֲמִין בְּרֶגֶל, דִּכְתִיב (ישעיה נב, ז): מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵֹּׂר. חָטְאוּ בְּהוּא, דִּכְתִיב (ירמיה ה, יב): כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לוֹא הוּא. וְלָקוּ בְּהוּא, דִּכְתִיב (ישעיה סג, י): וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב וְהוּא נִלְחַם בָּם. וּמִתְנַחֲמִין בְּהוּא, דִּכְתִיב (ישעיה נא, יב): אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם. חָטְאוּ בְּזֶה, דִּכְתִיב (שמות לב, א): כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ. וְלָקוּ בְּזֶה, דִּכְתִיב (איכה ה, יז): עַל זֶה הָיָה דָּוֶה. וּמִתְנַחֲמִין בְּזֶה, דִּכְתִיב (ישעיה כה, ט): הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ. חָטְאוּ בְּאֵשׁ, דִּכְתִיב (ירמיה ז, יח): הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ. וְלָקוּ בְּאֵשׁ, דִּכְתִיב (איכה א, יג): מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ. וּמִתְנַחֲמִין בְּאֵשׁ, דִּכְתִיב (זכריה ב, ט): וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, חָטְאוּ בְּיֵשׁ, דִּכְתִיב (שמות יז, ז): הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ, וְלָקוּ בְּיֵשׁ, דִּכְתִיב (איכה א, יב): אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי. וּמִתְנַחֲמִין בְּיֵשׁ, דִּכְתִיב (משלי ח, כא): לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב (איכה א, ח): חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלָיִם. וְלָקוּ בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב (ישעיה מ, ב): כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ. וּמִתְנַחֲמִים בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב (ישעיה מ, א): נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם. סְלִיק אַלְפָא בֵּיתָא קַדְמָאָה

ד"א יששום מדבר וציה. מפני מה כתיב כן, ללמדך כי בשעה שהקב"ה מגלה שכינתו על ישראל, אינו (נגלה) [מגלה] עליהם כל טובתו כאחת, מפני שאינן יכולין לעמוד באותה טובה, שאם יגלה עליהם טובתו בפעם אחת ימותו כולם, ראה מה כתיב, ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה וגו' (ישעיה סד ג), צא ולמד מיוסף, שבשעה שנתוודע לאחיו לאחר כמה שנים, אמר להם יוסף, אני יוסף (אחיכם) (בראשית מה ג), ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו (שם), הקב"ה על אחת כמה וכמה, אלא מה הקב"ה עושה להם, מגלה להם קימעא קימעא, בתחילה משיש את ההרים שנאמר יששום מדבר וציה, ואחר כך ותגל ערבה, ואחר כך פרוח תפרח. ואחר כך כבוד הלבנון (אליך יבא) [ניתן לה], ואחר כך המה יראו כבודה' הדר אלהינו (ישעיה לה א), לפיכך אמר דוד כי בנה ה' ציון נראה בכבודו (תהלים קב יז), ואומר כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון (ישעיה נב ח), [ואומר] ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיעני זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו (ישעיה כה ט).