ישעיהו כו:טו מדרש: אוצר מדרשים, פסיקתא רבתי, מדרש תנחומא ובמדבר רבה

ביום השמיני, כתיב יספת לגוי ה׳ יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ (ישעיה כ״ו ט״ו) נתת שלטנות לפרעה הרשע שמא קראך ה׳? ולא בחרופין וגדופין אמר מי ה׳ אשר אשמע בקולו! נתת שלוה לסנחריב שמא קראך ה׳? לא בחרופין וגדופין אמר מי בבל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל ה׳ את ירושלם מידי!

מדרש ביום השמיני: פסיקתא או דרוש לחג שמיני עצרת מיוסד על הפסוק בישעיה (כ״ו,ט״ו) יָסַפְתָּ לַגּוֹי וגו', ומראה בו ההבדל בין כנסת ישראל לאומות העולם בחגיגת החגים ובדברים אחרים בפרט בתפלה וצדקה, ודורש הפסוק בקהלת גם את זה לעומת זה, ומסיים כי הקרבנות הם פרקליט טוב לירידת גשמים לפיכך כתיב ביום השמיני עצרת וגו׳. וכעין זה נמצא במדרש קהלת רבה וילקוט רמז תתקע״ו.

זש"ה יספת לגוי ה' יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ (ישעיה כ"ו ט"ו) יספת לגוי ה' אתה נותן לישראל בן הוא מוהלו לח' ימים, אתה נותן לו בית הוא קובע מזוזה, נתת לו גג הוא עושה לו מעקה, נתת שלוה לפרעה הרשע שמא קראך ה', לא בחירופים וגידופים הוא אומר מי ה' אשר אשמע בקולו (שמות ה' ב'), נתת שלוה לסנחריב הרשע שמא קראך ה', לא בחירופים וגידופים הוא אומר מי בכל אלהי הארצות וגו' (מלכים ב' י"ח ל"ה), נתת שלוה לנבוכדנאצר שמא קראך ה', לא בחירופים ובגדופים הוא אומר ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי (דניאל ג' ט"ו). ד"א יספת לגוי ה' וגו' נתת שלוה לדוד וכך ברכך ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל (דהי"א כ"ט י'), נתת [שלוה] לשלמה וכן ברכך ברוך ה' אשר נתן מנוחה וגו' (מלכים א' ח' נ"ו), נתת שלוה לדניאל וכן ברכך (ענו) [ענה] דניאל (קדם מלכא) ואמר (ליהוי) [להוא] שמה די (אלה) [אלהא] מברך (דניאל ב' כ'). רחקת כל קצוי ארץ א"ר לוי בדקת קרוביך ובדקת [רחוקך, קרבת] קרוביך קרוב ה' לכל קוראיו (תהלים קמ"ה י"ח) (ורחק) [ורחקת] רחוקיך רחוק [ה'] מרשעים (ה') (משלי ט"ו כ"ט). ד"א יספת לגוי וגו' אומות העולם אתה נותן להם בן לאחד מהם והוא מושך לו ערלה, אבל ישראל אתה נותן להם בן זכר לאחד מהם מוהלו לשמונה, ואם בכור הוא פודאו לשלשים יום, הגדיל מוליכו לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומברכין בכל יום ויום ואומרים ברכו את ה' המבורך. ד"א יספת לגוי ח' אומות העולם אתה נותן להם ימים [טובים] והן אוכלים ושותין (ושמיחים) [ופוחזין] ונכנסין בבתי תיאטריאות ובבתי (קרקאות) [קרקיסאות] שלהן ומכעיסים אותך, אבל ישראל אתה נותן להם ימים טובים והן אוכלים ושותים ושמיחים ונכנסין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ומרבין בתפלות ומרבים במוספים ומרבים בקרבנות לפיכך אמר הכתוב ביום השמיני עצרת תהיה לכם.