ישעיהו כו:יא מדרש: אוצר מדרשים ומדרש תהילים

יְהוָ֛ה רָ֥מָה יָדְךָ֖ בַּל־יֶחֱזָי֑וּן יֶחֱז֤וּ וְיֵבֹ֙שׁוּ֙ קִנְאַת־עָ֔ם אַף־אֵ֖שׁ צָרֶ֥יךָ תֹאכְלֵֽם׃ (ס)

אוצר מדרשים

כ״ף – זה כף שבועה, כ״ף שהוא מכה זו על גב זו בשמחה רבה בסעודתן של צדיקים לעוה״ב ועומד ומרקד לפניהם בסעודה, וכל צדיק וצדיק מהלכת עמו שכינה ברבוא רבבות מלאכי השרת ועמודי ברק סביב להן ונצוצין של זוהר מוקפות להן וזקוקי זיו מבהיקים את פניהם, וזיקי אור מקרין את עפעפיהם, ורוחות מתכנשין לפניהם, ועננים מזילים לנגד פניהם, והרים מרקדים לפניהם, ועל אותה שעה אומר ישעיה (כ״ו) ה׳ רמה ידך. מה רמה ידך? מלמד שעתיד ישעיה לומר לפני הקב״ה בסעודתן של צדיקים בג״ע בשעה שהוא מרקד לפניהם: רבש״ע רמה ידך! לא יבואו רשעים ויראו בטובתן של צדיקים. משיב הקב״ה ואומר: ישעיה בני, יבואו ויראו בשמחתם וטובתם וילבשו בושה וכלימה, שנאמר יחזו ויבושו קנאת עם (שם). משיב ישעיה ואומר לפניו: רבש״ע, לא יבואו ולא יראו. אומר הקב״ה, מי מכריע בינינו שנעשה כדברו? משיב ישעיה ואומר לפניו: רבש״ע! תבא כנסת ישראל הגדולה ותכריע בינינו ונעשה. מיד קורא הקב״ה למטטרון שר הפנים, ואומר: עבדי! לך והבא לי כנסת ישראל כדי שתכריע בינינו. מיד הולך מטטרון ומביא כנסת ישראל לפני הקב״ה ולפני ישעיה. וכיון שרואה כנסת ישראל את הקב״ה, אמרה לפניו: רבש״ע, למה קראת אותנו? משיב הקב״ה ואמר לה: בתי מפני שאני אומר יבואו רשעים ויראו בטובתן של צדיקים. משיבה כנסת ישראל, יבואו ויבושו, שנאמר ותרא אויבתי ותכסה בושה (סוף מיכה). באותה שעה באים רשעים לפתח ג״ע ועומדים להסתכל בטובתן של צדיקים, ורואים כל הצדיקים כל אחד ואחד לפי כבודו בלבוש מלכות ובכתר מלכות ובעדי מרגליות של מלכים, וכל אחד יושב כמלך על כסאו של זהב, ולפני כל אחד ואחד שלחן של מרגליות, וביד כל אחד ואחד כוס של זהב מרוקם באבנים טובות ומרגליות והוא מלא סם חיים, וכל מעדני גן עדן מונחים לפניהם על השלחן, ולפני כל אחד ואחד עומדים שלשה מלאכי השרת לשמשן וקרני הדר על ראשיהם וזיקים וברקים יוצאים אז מפיהם, וזיו פניהם הולך מסוף העולם ועד סופו כזיו החמה, שנאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים ח׳). ושמים ושמי השמים פותחין את דלתותיהם וממטירים עליהם טללי בושם של אפרסמון טהור שריחו הולך מסוף העולם ועד סופו, ואלף אלפים מלאכי השרת עומדים לפניהם ואוחזים בידיהם כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר ומרננים לפניהם בסעודה, והקב״ה עומד בעצמו ומרקד בעצמו בסעודה, וחמה ולבנה וכוכבים ומזלות מימינו ומשמאלו, ומרקדים לפניהם עמו. וכיון שהרשעים רואים כל אותה גדולה ומלכות וכל אותה תפארת וכבוד, מגביהים את קומתם מאה אמה בהיכל מפני כבודן של צדיקים להסתכל בהם, והם שואלים עליהם לומר מי אלו שכל אותו הכבוד וכל אותה גדולה עשה להם הקב״ה? משיבים מלאכי השרת ואומרים לפניהם: הללו עמו של הקב״ה שעסקו בתורתו ובמצותיו והביאום לג״ע ליתן להם שכר טוב וחלק טוב, מיד נופלים רשעים על פניהם ופותחים את פיהם בשבחו של הקב״ה ושל צדיקים ואומרים, אשרי העם שככה לו אשרי העם שה׳ אלהיו (תהילים קמ״ד:ט״ו).
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש תהילים

תהלה לדוד ארוממך אלקי המלך וגו'. אמר ישעיהו (ישעיה כה א) ה' אלקי אתה ארוממך וגו'. ואודה על זה הדבר לא על חנם אלא על כי עשית פלא. ומה פלאים עשה. מה כתיב למעלה מזו הפרשה (שם כד כא) והיה ביום ההוא יפקוד ה' על צבא המרום במרום וגו'. (שם כב-כג) ואוספו אספה אסיר וגו' וחפרה הלבנה וגו'. אותה שעה ה' אלקי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא. על הפלאים שעשית עמנו. וכן דוד אמר ארוממך אלקי וגו'. ולא על חנם אלא על שהבטחתנו למעלה מן הפרשה שנאמר (תהלים קמד יב) אשר בנינו כנטיעים מגודלים. עומדים כארזים שנאמר (שם קד טז) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון וגו'. לכך נאמר אשר בנינו כנטיעים מגודלים. גדלים והולכים כארזים. בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל. וכי צריכות להתקשט הלא מלובנות כסיד ומאדימות כדם שעל זוית מזבח. לכך נאמר בנותינו כזויות וגו'. הרי למדנו קומתן של אנשים כארזים הם גדולים. מנין הם אוכלים. אמר לו הקב"ה מן האוצר. שכן כתיב אחריו מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן. דכתיב (ויקרא כו י) ואכלתם ישן נושן. צאננו מאליפות מרובבות. לא כשל עכשיו. (דכתיב ויטוש לשה מפני זאבים). וכן הוא אומר (שמואל-א יז לד) ובא הארי והדוב ונשא שה מהעדר. עכשיו אינו כן אלא (ישעיה סה כה) זאב וטלה ירעו כאחד. לכך נאמר צאננו מאליפות. ומי הן הצאן אלו ישראל. שנאמר (יחזקאל לד יז) ואתנה צאני וגו'. לכך נאמר מרובבות בחוצותינו. אין פרץ ואין יוצאת וגו'. מה שהוא נותן צוחה ברחובות מוריד דמעות הוא מלאך המות ומחבל ועכשיו אין צוחה ברחובותינו. (זכריה ח ד) עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים. לכך נאמר ואין צוחה ברחובותינו. שנאמר (שם ה) ורחובות העיר ימלאו ילדים. הואיל וכל כך עתיד הקב"ה לעשות לישראל לפיכך (תהלים קמד טו) אשרי העם שככה לו. וכשתעשה כל אלה לנו אנו מודים ומרוממים לך על כל הפלאים שתעשה עמנו ושעשית לנו. לכך נאמר ארוממך אלקי המלך. ישראל מרוממים להקב"ה. שנאמר (ישעיה כו יא) רמה ידך וגו' כשם שרוממוהו על הים. שנאמר (שמות טו כא) שירו לה' כי גאה וגו'. (תהלים צט ה-ט) רוממו ה' אלקינו. לכך נאמר ארוממך אלקי המלך. לא כעכשיו אם עשה להם נסים אומרים שירה ואם לאו אין אומרים שירה. אלא לעתיד לבוא אינם בטלים אלא הם אומרים השירה והברכה תמיד. שנאמר ואברכה שמך לעולם ועד. אין לנו מלאכה אלא לברכך ברכות חדשות. וכן הוא אומר (שם סח כ) ברוך ה' יום יום וגו':
שאל רבBookmarkShareCopy