ישעיהו כו:יד מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, במדבר רבה ופרקי דרבי אליעזר

גמרא. תנו רבנן עשרת השבטים אינם עתידים לחזור שנאמר (שם) ויטשם ה׳ מעל אדמתם בעוה״ז וישליכם אל ארץ אחרת לעוה״ב דברי ר׳ עקיבא ר׳ שמעון בן יהודה איש כפר עכו אומר משום ר״ש אם מעשיהם כהיום הזה אינם חוזרים ואם לאו חוזרים. רבי אומר באים הם לעוה״ב שנאמר (ישעיה כז ) ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו׳. אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן שבקיה ר׳ עקיבא לחסידותיה שנאמר (ירמיה ג יב) הלוך וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משובה ישראל נאם ה׳ ולא אפיל פני בכם כי חסיד אני נאם ה׳ ולא אטור לעולם מאי חסידותיה דתניא קטני בני רשעי ישראל אין באין לעוה״ב שנאמר (מלאכי ג יט) כי הנה היום בוער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אותם היום הבא אמר ה׳ צבאות אשר לא יעזוב להם שרש וענף שרש בעוה״ז וענף לעוה״ב שנאמר (תהלים קטז ו) שומר פתאים ה׳ שכן קורין בכרכי הים לינוקא פתיא ואומר (דניאל ד כ) גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבוקו ואלא מה אני מקיים לא יעזוב להם שרש וענף שלא יניח להם לא מצוה ולא שיורי מצות דבר אחר שורש זו נשמה וענף זה הגוף. אבל קטני בני רשעי עכו״ם ד״ה אין באין לעוה״ב. ור״ג נפקא ליה (ישעיה כו יד) מותאבד כל זכר למו:

מט אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עַמֵּי אֲרָצוֹת אֵינָם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו כ״ו:י״ד) "מֵתִים בַּל יִחְיוּ, רְפָאִים בַּל יָקֻמוּ", תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: "מֵתִים בַּל יִחְיוּ", יָכוֹל לַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "רְפָאִים בַּל יָקֻמוּ", בְּמַרְפֶּה עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: לָא נִיחָא לְמָרַיְהוּ דְּאָמַרְתְּ לְהוּ הָכִי, הַהוּא בְּמַרְפֶּה עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הוּא דִּכְתִיב. אָמַר לֵיהּ: מִקְרָא אַחֵר אֲנִי דּוֹרֵשׁ, דִּכְתִיב: (שם) "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל", כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר תּוֹרָה אוֹר תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ. וְכָל שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר תּוֹרָה, אֵין אוֹר תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ. כֵּיוָן דְּחַזְיֵהּ דְּקָא מִצְטַעֵר, אָמַר לֵיהּ: רַבִּי מָצָאתִי לָהֶם (רפואה) [תַּקָּנָה] מִן הַתּוֹרָה: (דברים ד׳:ד׳) "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", וְכִי אֶפְשָׁר לִדְבוּקֵי בַּשְּׁכִינָה? וְהָכְּתִיב: (שם) "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא", אֶלָּא, כָּל הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, וְהָעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם, וְהַמְהַנֶּה תַּלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: (שם ל) "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ', וּלְדָבְקָה בוֹ", וְכִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לִדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה? אֶלָּא, כָּל הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, וְהָעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם, וְהַמְהַנֶּה תַּלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה. אָמַר רַבִּי חִיָּא בְּרַבִּי יוֹסֵף: עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁמְּבַצְבְּצִין וְעוֹלִים בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ע״ב:ט״ז) "וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ", וְאֵין 'עִיר' אֶלָּא יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים ב י״ט:ל״ד) "וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת". וְאָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסֵף: עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיַּעַמְדוּ בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם, קַל־וָחֹמֶר מֵחִטָּה, מָה חִטָּה שֶׁנִּקְבְּרָה עֲרֻמָּה, יוֹצְאָה בְּכַמָּה מַלְבּוּשִׁין, צַדִּיקִים שֶׁנִּקְבְּרוּ בִּלְבוּשֵׁיהֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

אמר ר׳ אלעזר עמי ארצות אינם חיים שנאמר (ישעיה כו יד) מתים בל יחיו רפאים בל יקומו תנ״ה מתים בל יחיו יכול לכל ת״ל רפאים בל יקומו במרפה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר א״ל ר׳ יוחנן לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי ההוא במרפה עצמו לע״ז הוא דכתיב א״ל קרא אחר אני דורש דכתיב (שם כו יט) כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו וכל שאין משתמש באור תורה אין אור תורה מחייהו. כיון דחזייה דקא מצטער א״ל ר׳ מצאתי להם (רפואה) (תקנה) מן התורה (דברים ד ד) ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם חיים כלכם היום וכי אפשר לדבוקי בשכינה והכתיב (שם) כי ה׳ אלהיך אש אוכלה הוא אלא כל המשיא בת לת״ח והעושה פרקמטיא לת״ח והמהנה ת״ח מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו מדבק בשכינה כיוצא בדבר אתה אומר (שם ל כ) לאהבה את ה׳ אלהיך וגו׳ ולדבקה בו וכי אפשר לאדם לדבק בשכינה אלא כל המשיא בתו לת״ח והעושה פרקמטיא לת״ח והמהנה ת״ח מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו מדבק בשכינה: