יִֽחְי֣וּ מֵתֶ֔יךָ נְבֵלָתִ֖י יְקוּמ֑וּן הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר כִּ֣י טַ֤ל אוֹרֹת֙ טַלֶּ֔ךָ וָאָ֖רֶץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל׃ (ס)
שיר השירים רבה
רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר, הַפָּסוּק הַזֶּה הַמִּדְבָּר אֲמָרוֹ, אָמַר הַמִּדְבָּר, אֲנִי מִדְבָּר וְחָבִיב אָנִי, שֶׁכָּל טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם חֲבוּיִין בִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, יט): אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה, נְתָנָם לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְהוּ שְׁמוּרִים בִּי, וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקְּשָׁם מִמֶּנִּי אֲנִי מַחֲזִיר לוֹ פִּקְדוֹנוֹ בְּלֹא חֶסְרוֹן, וַאֲנִי מַרְטִיב מַעֲשִׂים טוֹבִים וְאוֹמֵר לְפָנָיו שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לה, א): יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה. מִשּׁוּם רַבָּנָן אָמְרוּ הָאָרֶץ אָמְרָה אוֹתוֹ, אָמְרָה אֲנִי הִיא וַחֲבִיבָה אָנִי, שֶׁכָּל מֵתֵי הָעוֹלָם חֲבוּיִין בִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כו, יט): יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, לִכְשֶׁיְּבַקְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנִי אַחֲזִירֵם לוֹ וְאַרְטִיב מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּשׁוֹשַׁנָּה וְאוֹמֶרֶת שִׁירָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד, טז): מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ.
אוצר מדרשים
מקראות הסתומות ששוברין (מפרשין ופותרין) זה את זה, כגון אם לא בריתי יומם ולילה (ירמיה ל״ג כ״ה) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו (תהלים נ״ה כ״א), וכגון וה׳ המטיר על סדום ועל עמורה (בראשית י״ט כ״ד) הנני ממטיר לכם לחם (שמות ט"ז ד׳), וכגון אשר לא ישא פנים לזקן (דברים כ״ח ג׳) ישא ה׳ פניו אליך (במדבר כ״ו), וכגון פוקד עון אבות על בנים (שמות כ׳ ה׳) לא יומתו אבות על בנים (דברים כ״א ט"ז), וכגון מתים בל יחיו (ישעיהו כ״ו:י״ט) יחיו מתיך נבלתי יקומון (שם), וכמה מקראות וכמה דברים מי יוכל לפרשם אילמלא רבותינו ז״ל שפירשום, תדע שכן הוא (עי׳ ספרי נשא פמ״ב וברכות ז׳.).
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
א״ר אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח ראוי לגדע כאשרה כתיב הכא (ישעיה י לג) ורמי הקומה גדעים וכתיב התם (דברים ז ה) ואשריהם תגדעון. א״ר אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער שנא׳ (ישעיה כו יט) הקיצו ורננו שוכני עפר שוכבי עפר לא נאמר אלא שוכני עפר מי שנעשה שכן לעפר בחייו. וא״ר אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח שכינה מיללת עליו שנא׳ (תהלים קלח ו) כי רם ה׳ ושפל יראה וגבוה ממרחק יידע. דרש רב עוירא ואיתימא רבי אלעזר בא וראה שלא כמדת הקב״ה מדת בשר ודם מדת ב״ו גבוה רואה את הגבוה ואין גבוה ראה את השפל אבל מדת הקב״ה אינו כן הוא גבוה ורואה את השפל שנאמר כי רם ה׳ ושפל יראה: