לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֛י יִסַּ֥ד בְּצִיּ֖וֹן אָ֑בֶן אֶ֣בֶן בֹּ֜חַן פִּנַּ֤ת יִקְרַת֙ מוּסָ֣ד מוּסָּ֔ד הַֽמַּאֲמִ֖ין לֹ֥א יָחִֽישׁ׃
דברים רבה
דָּבָר אַחֵר, פְּסָל לְךָ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ג, ה): עֵת לְהַשְּׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מַהוּ עֵת לְהַשְּׁלִיךְ אֲבָנִים, עֵת הִיא שֶׁיַּעֲלֶה אַדְרִיָנוֹס שְׁחִיק עֲצָמוֹת וִינַפֵּץ אַבְנֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת שֶׁיִּבְנֶה אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח, טז יז): לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים הִנְּנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ. וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב וְסֵתֶר מַיִם יִשְׁטֹפוּ. דָּבָר אַחֵר, עֵת לְהַשְּׁלִיךְ אֲבָנִים, רַבָּנִין אָמְרֵי מְדַבֵּר בְּמשֶׁה עֵת הָיָה שֶׁיַּשְּׁלִיךְ משֶׁה אֶת הַלּוּחוֹת, דִּכְתִיב (שמות לב, יט): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר. וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת הָיָה שֶׁיַּחֲזִירָן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים.
קוהלת רבה
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין פָּתַר קְרָיָיא בְּיִשְׂרָאֵל, עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׁעָה קַלָּה הָיִיתִי אֲנִי מְיַלֶּדֶת לְבָנַי, דִּכְתִיב (יחזקאל טז, ד): וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת. וְעֵת לָמוּת, דִּכְתִיב (במדבר יד, לה): בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ, (במדבר כה, סה). וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וגו'. וְעֵת לָטַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט, טו): וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם. וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ, דִּכְתִיב (דברים כט, כז): וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם. עֵת לַהֲרוֹג, דִּכְתִיב (איכה ב, ד): וַיַּהֲרֹג כֹּל מַחֲמַדֵּי עָיִן. וְעֵת לִרְפּוֹא, דִּכְתִיב (ירמיה לג, ו): הִנְנִי מַעֲלֶה לָּהּ אֲרֻכָה וּמַרְפֵּא וגו'. עֵת לִפְרוֹץ, דִּכְתִיב (עמוס ד, ג): וּפְרָצִים תֵּצֶאנָה אִשָּׁה נֶגְדָּהּ. וְעֵת לִבְנוֹת, דִּכְתִיב (עמוס ט, יא): וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם. עֵת לִבְכּוֹת, דִּכְתִיב (איכה א, ב): בָּכֹה תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה. וְעֵת לִשְׂחוֹק, דִּכְתִיב (תהלים קכו, ב): אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וגו'. עֵת סְפוֹד, דִּכְתִיב (ישעיה כב, יב): וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וגו'. וְעֵת רְקוֹד, דִּכְתִיב (זכריה ח, ה): וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ וגו'. עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, דִּכְתִיב (איכה ד, א): תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ. וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, דִּכְתִיב (ישעיה כח, טז): הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן וגו'. עֵת לַחֲבוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, ו): וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ו, יב): וְרִחַק ה' אֶת הָאָדָם. עֵת לְבַקֵּשׁ, דִּכְתִיב (דברים ד, כט): וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ. וְעֵת לְאַבֵּד, דִּכְתִיב (דברים יא, טז): הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וגו' וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. עֵת לִשְׁמוֹר, דִּכְתִיב (תהלים קכא, ד): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ, דִּכְתִיב (דברים כט, כז): וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת וגו'. עֵת לִקְרוֹעַ, דִּכְתִיב (שמואל א טו, כח): קָרַע ה' אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל. וְעֵת לִתְפּוֹר דִּכְתִיב (יחזקאל לז, יז): וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ וגו'. עֵת לַחֲשׁוֹת, דִּכְתִיב (ישעיה מב, יד): הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם וגו'. וְעֵת לְדַבֵּר, דִּכְתִיב (ישעיה מ, ב): דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלָיִם וגו'. עֵת לֶאֱהֹב, דִּכְתִיב (מלאכי א, ב): אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'. וְעֵת לִשְׂנֹא, דִּכְתִיב (ירמיה יב, ח): נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ. עֵת מִלְחָמָה, דִּכְתִיב (ישעיה סג, י): וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם. וְעֵת שָׁלוֹם, דִּכְתִיב (ישעיה סו, יב): הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וגו'.
מדרש תנחומא
שְנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים, כְּנֶגֶד חָתָן וְכַלָּה, כְּנֶגֶד שְׁנֵי שׁוּשְׁבִינִין, כְּנֶגֶד שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּנֶגֶד שְׁנֵי סוֹפְרִים, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כְּנֶגֶד שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁנֵי לוּחוֹת. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, לוּחוֹת כְּתִיב: שֶׁלֹּא הָיוּ גְּדוֹלִים זֶה מִזֶּה, אֶלָּא שְׁנֵיהֶם שָׁוִין, וְהָיְתָה פְּסֹלֶת שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. דָּבָר אַחֵר, לוּחוֹת אֲבָנִים, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה לְחָיָיו כָּאֶבֶן הַזֶּה, אֵינוֹ זוֹכֶה לְדִבְרֵי תּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, לוּחוֹת אֲבָנִים, שֶׁרֹב מִיתוֹת שֶׁל תּוֹרָה בִּסְקִילָה. דָּבָר אַחֵר, לוּחוֹת אֲבָנִים, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל (בראשית מט, כד). דָּבָר אַחֵר, לוּחוֹת אֲבָנִים, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן (ישעיה כח, טז). וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנִּקְרָא אֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן (דניאל ב, לד). כָּרִאשׁוֹנִים. מָה הָרִאשׁוֹנִים נִתְּנוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, אַף הַשְּׁנִיִּים כֵּן. מָה הָרִאשׁוֹנִים בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, אַף הַשְּׁנִיִּים כֵּן. וַהֲרֵי כְּתִיב: וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ (שמות לד, ג). אֶלָּא שֶׁהֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמּשֶׁה רַבֵּינוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה (דה״א כג, יז). וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא. וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְךָ אֲרוֹן עֵץ. וּמֹשֶׁה לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא עָשָׂה אֲרוֹן עֵץ, וְאַחֲרֵי כֵן עָלָה וְנָטַל הַלּוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאַעַל הָהָרָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלּוּחוֹת.