ישעיהו כט:ד מדרש: שיר השירים רבה, עין יעקב, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ומדרש תנחומא

דָּבָר אַחֵר, לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חִיָּא, שְׁנֵי שְׁמָנִים הֵם, שֶׁמֶן כְּהֻנָּה וְשֶׁמֶן מַלְכוּת. וְרַבָּנָן אָמְרִין שְׁתֵּי תוֹרוֹת הֵן, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה. אָמַר רַבִּי יוּדָן שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ שֶׁמֶן מִתְגַּדֵּל עַל כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּשַׁמְנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוּדָן, דְּאָמַר (ישעיה י, כז): וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן, חֻבַּל עֻלּוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב מִפְּנֵי חִזְקִיָּהוּ וְסִיעָתוֹ, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בְּשַׁמְנָהּ שֶׁל תּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה מַר מִתְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ מָתוֹק, כָּךְ (איוב ח, ז): וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד. מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה אֵין מִשְׁתַּבֵּחַ אֶלָא עַל יְדֵי כְּתִישָׁה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין. מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה אֵין מִתְעָרֵב בִּשְׁאָר מַשְׁקִין, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין מִתְעָרְבִים בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, דִּכְתִיב (דברים ז, ג): וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם. מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה כּוֹס מָלֵא אֵינוֹ מְזַרְזֵיף כִּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִים, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין מְזַרְזְפִים בְּדִבְרֵי לֵיצָנוּת. מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה כּוֹס מָלֵא שֶׁמֶן בְּיָדְךָ וְנָפַל לְתוֹכוֹ טִפָּה שֶׁל מַיִם וְיָצָאת כְּנֶגְדָּהּ טִפָּה שֶׁל שֶׁמֶן, כָּךְ אִם נִכְנַס דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה לַלֵּב יָצָא כְּנֶגְדּוֹ דָּבָר שֶׁל לֵיצָנוּת, נִכְנַס לַלֵּב דָּבָר שֶׁל לֵיצָנוּת, יָצָא כְּנֶגְדּוֹ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה. מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה מֵבִיא אוֹרָה לָעוֹלָם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אוֹרָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, ג): וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ. מָה הַשֶּׁמֶן הַזֶּה עֶלְיוֹן עַל כָּל הַמַּשְׁקִין, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל עֶלְיוֹנִים עַל כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, א): וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן. מָה הַשֶּׁמֶן אֵין לוֹ בַּת קוֹל, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם בַּת קוֹל בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא כְּתִיב (ישעיה כט, ד): וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי.

כח אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נִתְעַכְּבָה שְׁכִינָה לְיִשְׁרָאֵל בַּמִּדְבָּר, שֶׁמָּא יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, (ולא) [כֵּיוָן שֶׁלֹּא] חָזְרוּ, אָמְרָה: תִּפַּח (נפשן) [עַצְמָן], שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב י״א:כ׳) "וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה, וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם, וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ". וּכְנֶגְדָּן גָּלְתָה סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה, גְּמָרָא. מִלִּשְׁכַּת הַגָּזִית לַחֲנֻיּוֹת, וּמֵחֲנֻיּוֹת לִירוּשָׁלַיִם, וּמִירוּשָׁלַיִם לְיַבְנֶה, וּמִיַּבְנֶה לְאוּשָׁא, וּמֵאוּשָׁא [לְיַבְנֶה, וּמִיַּבְנֶה לְאוּשָׁא, וּמֵאוּשָׁא] לִשְׁפַרְעָם, וּמִשְּׁפַרְעָם לְבֵית־שְׁעָרִים, וּמִבֵּית־שְׁעָרִים לְצִפּוֹרִי, וּמִצִּפּוֹרִי לִטְבֶרְיָא, וּטְבֶרְיָא עֲמוּקָה מִכֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו כ״ט:ד׳) "וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי, וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ". רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: שֵׁשׁ [גָלֻיּוֹת] גָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כו) "כִּי הֵשַׁח יֹשְׁבֵי מָרוֹם, קִרְיָה נִשְׂגָּבָה יַשְׁפִּילֶנָּה, יַשְׁפִּילָהּ עַד אֶרֶץ, יַגִּיעֶנָּה עַד עָפָר". (וכתיב: (שם) "תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים") אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּמִשָּׁם עֲתִידִין לִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם נב) "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי, שְׁבִי יְרוּשָׁלָיִם".

וכנגדן גלתה סנהדרי גדולה גמרא מלשכת הגזית לחנויות ומחנויות לירושלים ומירושלים ליבנה (שם ע״ב) ומיבנה לאושא ומאושא ליבנה ומיבנה לאושא ומאושא לשפרעם ומשפרעם לבית שערים ומבית שערים לציפורי ומציפורי לטבריא וטבריא עמוקה מכולן שנא׳ (ישעיה כט ד) ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך. רבי אלעזר אומר שש גליות גלו שנאמר (שם כו ה) כי השח יושבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר אמר רבי יוחנן ומשם עתידין ליגאל שנא׳ (שם נב ב) התנערי מעפר קומי שבי ירושלים: