ישעיהו לב:יד מדרש: איכה רבה

כִּֽי־אַרְמ֣וֹן נֻטָּ֔שׁ הֲמ֥וֹן עִ֖יר עֻזָּ֑ב עֹ֣פֶל וָבַ֜חַן הָיָ֨ה בְעַ֤ד מְעָרוֹת֙ עַד־עוֹלָ֔ם מְשׂ֥וֹשׂ פְּרָאִ֖ים מִרְעֵ֥ה עֲדָרִֽים׃

איכה רבה

עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה וגו' עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם, רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת מָצִינוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ סָמוּךְ לַגְּאֻלָּה, מַאי טַעְמָא (ישעיה לב, יד): מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ישעיה לב, טו): עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶל וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב. וְדִכְוָותֵיהּ (ישעיה ס, כב): הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר וגו', וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (ישעיה סא, א): רוּחַ ה' אֱלֹהִים עָלָי יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי, וְהָדֵין: עֵינִי נִגְּרָה, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם. עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל חֲמֵשׁ מֵאוֹת בָּתֵּי סוֹפְרִים הָיוּ בְּבֵיתָר, וְהַקָּטָן שֶׁבָּהֶם לֹא הָיָה פָּחוֹת מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת תִּינוֹקוֹת, וְהָיוּ אוֹמְרִים אִם יָבוֹאוּ הַשֹּׂוֹנְאִים עָלֵינוּ בַּמַּכְתְּבִים הַלָּלוּ אָנוּ יוֹצְאִין וְדוֹקְרִין אוֹתָן, וְכֵיוָן שֶׁגָּרְמוּ הָעֲוֹנוֹת וּבָאוּ הַשֹּׂוֹנְאִים, כָּרְכוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּסִפְרוֹ וְשָׂרְפוּ אוֹתָם, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּיר מֵהֶם אֶלָּא אֲנִי, וְקָרָאתִי עַל עַצְמִי עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי.
שאל רבBookmarkShareCopy