ישעיהו לג:ב מדרש: דברים רבה, במדבר רבה, מדרש לקח טוב וספרי זוטא

וָאֶתְחַנַּן אֶל ה', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יח, כג): תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, זֶה משֶׁה, שֶׁבָּא אֵצֶל בּוֹרְאוֹ בְּתַחֲנוּנִים. וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת, עֲשִׁירוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עָנָה אוֹתוֹ עַזּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, כו): אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, אֵלּוּ נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל. וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת, אֵלּוּ נְבִיאֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין לְךָ צַדִּיק בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם יוֹתֵר מֵאִיּוֹב, וְלֹא בָּא אֶלָּא בְּתוֹכָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כג, ד): אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט וּפִי אֲמַלֵּא תוֹכָחוֹת. אֵין לְךָ גָּדוֹל בַּנְּבִיאִים מִמּשֶׁה וִישַׁעְיָה, וּשְׁנֵיהֶם לֹא בָּאוּ אֶלָּא בְּתַחֲנוּנִים, יְשַׁעְיָה אָמַר (ישעיה לג, ב): ה' חָנֵנוּ לְךָ קִוִּינוּ. וּמשֶׁה אָמַר וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'. דָּבָר אַחֵר, וָאֶתְחַנַּן אֶל ה', לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמַטְרוֹנָה שֶׁיָּלְדָה בֵּן, כָּל יָמִים שֶׁבְּנָהּ קַיָּם הָיְתָה נִכְנֶסֶת בַּפָּלָטִין בִּזְרוֹעַ, מֵת בְּנָהּ, הִתְחִילָה מְבַקֶּשֶׁת לִכָּנֵס בִּתְחִינוֹת. כָּךְ כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל קַיָּמִים בַּמִּדְבָּר, הָיָה משֶׁה נִכְנַס לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְרוֹעַ (שמות לב, יא): לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, (במדבר יד, יט): סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה וגו'. כֵּיוָן שֶׁמֵּתוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הִתְחִיל מְבַקֵּשׁ לִכָּנֵס בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּתַחֲנוּנִים וָאֶתְחַנַּן.

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, יִתֵּן לְךָ מְאוֹר עֵינָיִם. דָּבָר אַחֵר: יָאֵר ה' וגו', שֶׁיַּבִּיט בְּךָ בְּפָנִים מְאִירוֹת וְלֹא בְּפָנִים זְעוּמוֹת. דָּבָר אַחֵר, יָאֵר, זֶה מְאוֹר תּוֹרָה, שֶׁיָּאִיר עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ בַּתּוֹרָה וְיִתֶּן לְךָ בָּנִים בְּנֵי תוֹרָה, כְּמָה דְּתֵימָא (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר. דָּבָר אַחֵר: יָאֵר ה' פָּנָיו, יַעֲמִיד מִמְּךָ כֹּהֲנִים שֶׁמְּאִירִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ, כְּמָה דְתֵימָא (מלאכי א, י): וְלֹא תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם, וְאוֹמֵר (ויקרא ו, ה): וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה. (במדבר ו, כה): וִיחֻנֶךָּ, הֲרֵי הֵם מְבֹרָכִים וּשְׁמוּרִים וּשְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, וּמִנַּיִן אַף חֲנוּנֵי בְּדַעַת וּבְבִינָה, תַּלְמוּד לוֹמַר וִיחֻנֶךָּ, כְּמָה דִּמְצַלֵּינַן: אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, יִתֵּן בָּכֶם דַּעַת שֶׁתִּהְיוּ חוֹנְנִים זֶה אֶת זֶה וּמְרַחֲמִים זֶה אֶת זֶה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יח): וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וגו'. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, יָחוֹן אוֹתְךָ בְּבָנִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לג, ה): הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ, וְאוֹמֵר (בראשית מג, כט): אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶּךָּ, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים סז, ב): אֱלֹהִים יְחָנֵנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָּה. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, יָחְנְךָ בְּמִשְׁאֲלוֹתֶיךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה ל, יט): חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךּ שָׁנָה רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל יַחֲנֶה ה' אֶצְלָךְ. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךּ, יַעֲמִיד מִמְךָ נְבִיאִים, כְּמָה דְּתֵימָא (זכריה יב, י): וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וגו' רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, יִתֵּן חִנּוֹ עָלֶיךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, כא): וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי וגו', (אסתר ב, טו): וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן וגו'. [על פי]: (דניאל א, ט) וַיִּתֵּן אֱלֹהִים אֶת חֵן דָּנִיֵּאל וגו'. (משלי ג, ד): וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב וגו'. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ד, ט): תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן וגו'. (משלי א, ט): כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וגו'. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, בְּמַתְּנַת חִנָּם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קכג, ג): חָנֵנוּ ה' חָנֵנוּ וגו'. (תהלים קכג, ב): כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְחָנֵנוּ. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, לְהוֹצִיאֲךָ מִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, כְּמָה דְתֵימָא: חָנֵנוּ ה' חָנֵנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, לִגְאֹל אוֹתָךְ, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה לג, ב): ה' חָנֵנוּ לְךָ וגו'.

טוביהו ברבי אליעזר אומר זה חכמה. וכן הוא אומר (קהלת ח׳:א׳) חכמת אדם תאיר פניו. ד״א יאר ה' פניו אליך. זו ישועה וכן הוא אומר (תהילים ל״א:י״ז) האירה פניך על עבדך. ד״א יאר ה' פניו אליך. אלו חיים שנאמר (משלי ט״ז:ט״ו) באור פני מלך חיים. ד'יא יאר ה' פניו אליך. זו הסברת פנים כענין שנאמר (תהלים קיח) אל ה' ויאר לנו. ואומר (שם סז) יאר פניו אתנו סלה. ויחנך. במשאלותיך וכה״א (שמור לג) וחנותי את אשר אחון. ד״א ויחנך. יתן חנך בעיני בריותיו כענין שנאמר (משלי ג׳:ד׳) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. ד״א ויחנך. יחננך דעת בתלמוד תורה כענין שנאמר (שם ד) תתן לראשך לוית חן, (שם א) כי לוית חן הם לראשך. ד״א ויחנך. יחננך במתנות חנם כענין שנאמר (תהלים קכג) כן עינינו אל ה' אלהינו עד שיחננו ואומר (שם) חננו ה' חננו. ואומר (ישעיהו ל״ג:ב׳) ה' חננו לך קוינו: