ישעיהו לג:יד מדרש: אוצר מדרשים, פסיקתא רבתי, מדרש לקח טוב ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

אליהו בן יוסף פתח, כתיב סוד ה׳ ליריאיו ובריתו להודיעם (תהילים כ״ה:י״ד), מהא אוליפנא שאין הקב״ה מגלה סודיו כי אם ליראיו, שאפילו אדם מישראל למד מקרא משנה תלמוד ואגדה ותוספתות ואין בו יראה לחנם צלל במים אדירים, וכל מה שטרח לחנם טרח; וכל מי שהוא ירא שמים רודף אחר נסתרות ומעשה מרכבה שהוא עיקר החכמה והדעת שנאמר ראשית חכמה יראת ה׳ (שם קי״א), תריס נחשת וחרב של ברזל היראה ואין מפחד מכל, שנאמר פחדו בציון חטאים (ישעיהו ל״ג:י״ד) הא ירא חטא לא יפחד לפי שהשכינה מקשקשת לפניו ושומרתו ומגלין לו סודות נעלמות הוי סוד ה׳ ליראיו ואומר הן יראת ה׳ היא חכמה וסור מרע בינה (איוב כ״ח:כ״ח).

גם את זה לעומת זה עשה האלקים, עשה הקב״ה צדיקים ורשעים, שנאמר ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו. ר׳ פנחס אומר מפני מה ברא הקב״ה צדיקים ורשעים כדי שיהיו מכפרים אלו על אלו, ע״ש גם את זה לעומת זה וגו׳. ד"א ביום טובה היה בטוב אמר ר׳ תנחום ביום טובה של חבירך היה עמו לטובה וביום רעתו ראה האיך לעשות עמו חסד, וכן היתה עושה אמו של ר׳ תנחום כשהיתה לוקחת ליטרא של בשר לוקחת אחת לה ואחת לעניים. מפני מה ברא הקב״ה עניים ועשירים כדי שיהיו מפרנסים אלו לאלו. ע״ש גם את זה לעומת זה וגו' ד״א ביום טובה ביום טובתה של תורה היה עמה בטוב וביום רעה ראה לכשיגיע אותו היום שנאמר פחדו בציון חטאים (ישעיה ל״ג י״ד). תהא מן הרואים ולא מן הנראים, תהא מאותן שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי, ולא מאותן שנאמר כי תולעתם לא תמות. ומפני מה ברא הקב״ה גיהגם וגן עדן כדי שיהיו מצילות זו מזו (גרסת קהלת רבה מציצות), וכמה ריוח ביניהם טפח, ורבנן אמרי שתיהן שוות. א״ר לוי אמר הקב״ה לישראל בני! אותן הקרבנות שכתבתי לכם בתורה היו זהירין בהן שאין לכם פרקליט טוב לירידת גשמים יותר מן הקרבנות, לפיכך הוצרך הכתוב ביום השמיני עצרת.

[ביום השמיני וגו'] ביום טובה היה בטוב [וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים] וגו' (קהלת ז' י"ד) א"ר אבא בר כהנא אם נזדווג לך יו"ט עשה אותו מיד דכתיב ביום טובה היה בטוב, ואם נזדווג לך יום רעה ראה האיך לעשות תשובה ולהנצל ממנו, ר' יודן בשם ר' אליעזר אמר ג' דברים מבטלין את הגזירה קשה, ואלו הן, התפלה והתשובה והצדקה, ושלשתן בפסוק אחד, ויכנעו (את) עמי אשר נקרא שמי עליהן ויתפללו (דהי"ב ז' י"ד) זו תפלה, ויבקשו [פני] (דברי הימים ב' ז') זו צדקה דכתיב אני בצדק אחזה פניך (תהלים י"ז ט"ו), וישובו (מדרכם הרעה) [מדרכיהם הרעים] (דברי הימים ב' ז') זו תשובה, מה (דכתיב) [כתיב] תמן ואני אשמע מן השמים [ואסלח לחטאתם] וארפא את ארצם (דברי הימים ב' ז'), אמר ר' חוניא בשם ר' יוסף אף שינוי השם ושינוי מעשה, שינוי השם מאברהם אבינו, ולא יקרא עוד שמך וגו' (בראשית י"ז ה') אברם לא מוליד אברהם מוליד, ודכוותה (שרה) [שרי] אשתך וגו' (בראשית י"ז ט"ו) שרי לא ילדה שרה ילדה, שינוי מעשה מאנשי ננוה וירא (אלהים) [האלהים] את מעשיהם כי שבו (יונה ג' י'), וי"א אף שינוי מקום מאבינו אברהם ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו' (בראשית י"ב א'), ר' מני אמר אף התענית דכתיב יענך ה' ביום צרה (תהלים כ' ב'), רב חמא בר גוריא בשם ר' אמר יפה תענית (חלום) [לחלום] כאש בנעורת רב יוסף אמר חלום בן יומו אפילו בשבת. גם את זה לעומת זה עשה האלהים עשה הקב"ה צדיקים ורשעים הה"ד (ואחר) [ואחרי] כן יצא אחיו וידו אוחזת וגו' (בראשית כ"ה כ"ו) ר' פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון אפילו ריוח [דופן] לא היה ביניהם ויצא זה צדיק וזה רשע, מפני מה ברא הקב"ה צדיקים ורשעים, כדי שיהו מכפרים אלו על אלו על שם גם את זה לעומת זה עשה אלהים. ד"א ביום טובה היה בטוב א"ר תנחום ב"ר חייא ביום טובתו של חברך היה בטובה, וביום רעה ראה היאך עשות עמו חסד, כך היתה אמו של ר' תנחום ב"ר חייא עושה ביום שהיתה לוקחת לו ליטרא של בשר, אחת לו ואחת לעניים ולוקחת לו שתים, מפני מה ברא הקב"ה עניים ועשירים, כדי שיהו מתפרנסין אלו מאלו על שם גם את זה לעומת זה וגו'. ד"א ביום טובה היה בטוב א"ר אחא ביום טובתה של תורה היה (עמו) בטובה, וביום רעה ראה לכשיגיע אותו היום שכתוב [בו] פחדו בציון חטאים (ישעיה ל"ג י"ד) תהיה מן הרואים ולא מן הנראים, תהי' מטבריטי ולא מקניניזא, תהיה מאותן שכתב בהן ויצאו וראו בפגרי האנשים (ישעיה ס"ו כ"ד) ולא מאותן שכתוב בהן כי תולעתם לא תמות (ישעיהו ס"ו), מפני מה ברא הקב"ה גיהנם וג"ע כדי שיהו (מצילות) [מציצות] זו את זו, כמה ריוח ביניהם ר' יוחנן אמר כותל ור' חנינא אמר טפח ורבנן אמרי שתיהן שוות. א"ר [לוי] אמר הקב"ה לישראל [בני] אותן הקרבנות [שהכתבתי לכם בתורה הוו זהירין בהן שאין לכם פרקליט טוב לירידת גשמים יותר מן הקרבנות] וזה (שצוה הקב"ה) [שצריך הכתוב] לומר ביום השמיני עצרת תהיה לכם.