אֲדֹנָ֖י עֲלֵיהֶ֣ם יִֽחְי֑וּ וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י וְתַחֲלִימֵ֖נִי וְהַחֲיֵֽנִי׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה כרכות בכל יום שנאמר (דברים י יב) ועתה ישראל מה ה׳ אלהיך שואל מעמך. אמר רב ששת כל מי שאינו מניח תפלין עובר בשמונה עשה כל שאינו עושה לו ציצית בבגדו עובר בחמשה עשה כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה כל שאין לו מזוזה בפתחו עובר בשני עשה וכתבתם וכתבתם. אמר ר״ל כל המניח תפלין מאריך ימים שנאמר (ישעיה לח טז) ה׳ עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחייני:
עין יעקב
יא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ תְּפִלִּין עוֹבֵר בִּשְׁמוֹנָה 'עֲשֵׂה'. כָּל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה לוֹ צִיצִית בְּבִגְדוֹ עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה 'עֲשֵׂה'. כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה 'עֲשֵׂה'. כָּל שֶׁאֵין לוֹ מְזוּזָה בְּפִתְחוֹ עוֹבֵר בִּשְׁנֵי 'עֲשֵׂה'; 'וּכְתַבְתָּם', 'וּכְתַבְתָּם'. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין מַאֲרִיךְ יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ל״ח:ט״ז) "אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵינִי".
פסיקתא דרב כהנא
[ה] ד"א אנכי אנכי הוא מנחמכם (ישעיה נא:יב). ר' אבון בשם ריש לקיש למלך שכעס על מטרונא וטרדה והוציאה מבית פלטין שלו. לאחר ימים ביקש להחזירה, אמרה יכפול כתובתי ואחר כך הוא מחזירני. כך א' הקב"ה לישראל בניי בסיני אמרתי לכם פעם אחת אנכי י"י אלהיך (שמות כ:ב) ובירושלם לעתיד לבא אני אומר לכם שני פעמים אנכי אנכי הוא מנחמכם (ישעיה שם). ר' מנחמה בשם ר' אבין מאותה הנחמה שנחמתם לפני בהר סיני ואמרתם כל אשר דבר י"י נעשה ונשמע (שמות כד:ז). מי את ותיראי (ישעיה שם), לא את היא שאמרת לי בים מי כמוך (שמות טו:יא). ותיראי מאנוש ימות (ישעיה שם), או אלא ומבן אדם חציר ינתן (שם). ר' ברכי' בשם ר' חלבו ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן, ראויין היו ישר' כלייה בימי המן, אילולי נסמכו על דעתו של זקן ואמ' מה אם אבינו יעקב שהבטיחו הקב"ה ואמ' לו הנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך (בראשית כח:טו) נתיירא, אנו על אחת כמה וכמה. הוא שהנביא מקנטרן ואו' להם ותשכח י"י עושיך נוטה שמים ויוסד ארץ (ישעיה נא:יג), אנשיתון מה דאמרת לכון אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על אשר עשו נאם י"י (ירמיה לא:לו), ראיתם שמים שנימדו והארץ שניתמוטטה, מנטיית שמים וארץ היה לכם ללמד, אלא ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק (ישעיה נא:יג), א"ר יצחק שהיו צרות מציקות זו אחר זו. ואיה חמת המציק (שם), הוא המן ושליותיה. אשר כונן להשחית (שם), בחדש הראשון הוא חדש ניסן (אסתר ג:ז). מיהר צועה להפתח לא ימות לשחת וג' (ישעיה נא:יד), א"ר אבהו זה אחד מששה דברים סימן יפה לחולה, עיטוש זיעה שינה קרי חלום הילוך מעים בדרך הארץ. עיטוש מנין, עטישותיו תהל אור (איוב מא:י). זיעה מנין, בזיעת אפך תאכל לחם (בראשית ג:יט). קרי מנין, יראה זרע ויאריך ימים (ישעיה נג:י). שינה מנין, ישנתי אז ינוח לי (איוב ג:יג). חלום מנ', ותחלימני והחייני (ישעיה לח:טז). הילוך מעים בדרך הארץ מנין, מהר צעה להפתח לא ימות לשחת (שם נא:יד). א"ר חגי ובלבד שלא יחסר לחמו.