ישעיהו לח:יא מדרש: מדרש תנחומא, פרקי דרבי אליעזר, במדבר רבה ותנחומא בובר

עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּמֵי מְרִיבַת וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק (משלי י, ג), זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן. שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁעָמְדוּ מִמֶּנּוּ וְנִגְזְרָה מִיתָה עֲלֵיהֶם, אֵינָן נִפְטָרִין עַד שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה, וּמוֹכִיחִין לָאָדָם הָרִאשׁוֹן וְאוֹמְרִים לוֹ: אַתָּה גָּרַמְתָּ לָנוּ מִיתָה. וְהוּא מְשִׁיבָן, אֲנִי בְּיָדִי חֵטְא אֶחָד, וְאַתֶּם אֵין לָכֶם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם שֶׁאֵין לוֹ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע עֲוֹנוֹת. וּמִנַּיִן שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה וּמוֹכִיחִין לָאָדָם הָרִאשׁוֹן. שֶׁנֶּאֱמַר: אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ, יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל (ישעיה לח, יא). וְהַצַּדִּיקִים נֶעֱנָשִׁין מִיתָה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְפָּשׂ עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק (משלי י, ג). לְכָךְ כְּתִיב: עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי.

שִׁבְעָה רְקִיעִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא בָחַר לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ אֶלָּא עֲרָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, ה): ״סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ״. שִׁבְעָה אֲרָצוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא בָחַר אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יב): ״תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ״. שִׁבְעָה הָרִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא בָחַר אֶלָּא בְּהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יז): ״חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ״.

עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי י, ג): לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנּוּ נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם מִיתָה, אֵינָן נִפְטָרִין עַד שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה וּמוֹכִיחִין אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאוֹמְרִים לוֹ אַתָּה גָרַמְתָּ לָנוּ מִיתָה, וְהוּא מְשִׁיבָם, אֲנִי בְּיָדִי חֵטְא אֶחָד, וְאַתֶּם אֵין כָּל אֶחָד מִכֶּם שֶׁאֵין בְּיָדוֹ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה עֲוֹנוֹת. וּמִנַּיִן שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה, וּמוֹכִיחִים אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לח, יא): אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל. הַצַּדִּיקִים נֶעֱנָשִׁים מִיתָה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת, שֶׁלֹא יְהֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְפַּשׂ עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק. לְכָךְ נֶאֱמַר: עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי.